משכם תיפתח הרעה / גל ברגר

"רק דבר אחד אני רוצה עכשיו: לא לחיות כאן יותר. למכור את הבית, לקחת את המשפחה ולהגר מפה. אני פוחד. מאוד פוחד". דברים שאמר השבוע עוה"ד הפלסטיני ואיל אל-חזאם אחרי שמצא עצמו בעין הסערה המטלטלת את שכם. הוא מהכפר בית וואזן שבפאתי העיר, כבן 40, נשוי ואב לשלושה. לא הרחק מביתו, בכלא ג'נייד המאובטח בשכם, התחוללה דרמה של ממש בלילה שבין שני לשלישי. קצין המשטרה הפלסטינית אחמד חלאווה, לשעבר פעיל גדודי חללי אל-אקצה של הפתח, נלכד בתום מצוד אחריו בידי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית במהלך פשיטה על הקסבה של שכם. הוא נחשד במעורבות בירי שהביא להריגת שני שוטרים פלסטינים כמה ימים קודם לכן, חלק ממאבקי הכוח על ההשפעה והשליטה בעיר. חלאווה הובל בניידת לכלא ג'נייד. ברגע שהורד ממנה, התנפלו עליו כמה שוטרים פלסטינים, הכו אותו נמרצות עד שהחזיר את נשמתו לבורא. יצר הנקמה פעל את פעולתו. לינץ' של שוטרים פלסטינים בעציר פלסטיני בתוך מתקן כליאה ממוסד של הרשות הפלסטינית. בלי משפט, בלי בג"צ ובלי בצלם.

עו"ד אל-חזאם פעיל מאוד ברשת החברתית. דף הפייסבוק שלו מונה 5,000 חברים ומספר גבוה יותר של עוקבים. זה השופר שלו. לשכם, לרחוב הפלסטיני ולעולם. מעת לעת הוא מעלה לשם סרטונים שבהם הוא הגיבור. מדבר על המצב, מחווה דעה על ענייני השעה, לא מעט ביקורת. אלפי ועשרות אלפי צופים ושיתופים מעידים על הפופולריות של הסרטונים האלה. כך עשה גם ביום שלישי השבוע. העלה סרטון ובו פנה לראש הרשות הפלסטינית אבו מאזן בקריאה למנוע שפיכות דמים נוספת בשכם, להסיג את כוחותיו מרחובות העיר ואף הרהיב עוז לצאת בגלוי נגד מושל שכם אכרם רג'וב שנתן לטענתו הכשר ללינץ' כשהקפיד לציין בשידורי הרדיו המקומיים כי העציר הוכה למוות בידי שוטרים פלסטינים שכעסו על הרג חבריהם ורק לאחר שהתגרה בהם וקילל אותם. לזכותו של רג'וב ייאמר שלא המתין לוועדת חקירה, בחר לא לטייח ופרסם מהר יחסית וביוזמתו את נסיבות האירוע. במקומות אחרים, בזמנים אחרים, עצירים כמו אחמד חלאווה מצאו את מותם בנפילה מגובה, על פי הגרסה הפלסטינית הרשמית לפחות. המושל רג'וב ציין עוד כי שוטרים אחרים בכלא ג'נייד ניסו למנוע את הלינץ' בעציר, גם באמצעות ירי באוויר, אך לשווא.

10906477_794871990584336_2229759342544911007_n

"פוחד מאוד ורוצה לעזוב". עו"ד ואיל אל-חזאם

הדברים שפרסם אל-חזאם בגנות המושל לא ערבו לכל האוזניים בשכם. ביום שלישי בשלוש אחר הצהריים נקבע לו ראיון טלוויזיוני בערוץ אל-קודס המקורב לחמאס כדי לדבר על האנרכיה בעיר המרימה ראש מחדש, ושיאה בלינץ' המשטרתי. מחוץ לאולפנים בשכם המתינו לו אנשי מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית. "אם אתה מתראיין עכשיו, אנחנו עוצרים אותך ברגע שאתה יוצא". עו"ד אל-חזאם הבין את הרמז, ועשה אחורה פנה. הריאיון בוטל. שמונה שעות לאחר מכן, הוא יצא מביתו עם אשתו והילדים לטיול לילי. כעבור כמה דקות הגיחה מכונית חולפת במהירות משום מקום ופתחה בירי על הבית. ארבעה עשר קליעים בדיוק. חלק פגעו בשער הברזל החיצוני של הווילה שבה מתגוררת המשפחה, חלק בדלת הכניסה הראשית. כמה קליעים פילחו את החלונות וחדרו למטבח ולסלון. מישהו ביקש לשגר אליו איום ברור יותר, אולי אף להשתיק את עו"ד ואיל אל-חזאם אחת ולתמיד. הסרטון שבו תקף את המושל הוסר מדף הפייסבוק שלו בבוקר למחרת. המסר הגיע ליעדו, סתימת הפיות הצליחה.

"מה זה פה דאעש?!"

שכם על סף רתיחה. בתוך פחות משבוע חמישה הרוגים פלסטינים במה שמכונה אירועים פנימיים. כאלה שיד ישראלית אינה מעורבת בהם. זהו מאבק בין פתח לפתח, או בין פתח לרשות. חמאס כלל אינו בסיפור. המאבק הזה נמשך חודשים ארוכים, וביתר שאת בחודשיים האחרונים. בסוף חודש יוני נהרגו שני שוטרים פלסטינים, ענאן טבוק ועודיי א-סיפי, מירי מבוקש במהלך מרדף אחריו במזרח העיר. מושל שכם רג'וב, שהודח זה מכבר על ידי אבו מאזן בלחץ הפתח ובחלוף זמן קצר הושב לתפקידו, החליט: לא עוד. הגיעה העת להפשיל שרוולים, להסיר את הכפפות, לנקות את העיר. להזכיר למי ששכח, מי בעל הבית האמיתי. בעיקר לאותם אלה מקרב אנשי הפתח המסרבים לקבל על עצמם את מרותה של הרשות הפלסטינית. בשבוע שעבר, במהלך פעילות למעצר מבוקשים בקסבה של שכם, נורו ונהרגו שני שוטרים פלסטינים, שיבלי אבו שמסה ומחמוד טראיירה. הצמרת הפלסטינית נעמדה על הרגליים ונהרה לשכם, לרבות ראש הממשלה ראמי חמדאללה וראשי מנגנוני הביטחון של הרשות. ההחלטה נפלה: פותחים במבצע ביטחוני בקסבה. כאלף שוטרים הוטלו למערכה, מתוגברים בכוחות פלסטיניים שהוזעקו מערים אחרות. עוד באותו הלילה חוסלו בקסבה שני פעילים פלסטינים חמושים, פארס חלאווה ואחמד אל-ארבר, בחילופי אש עם כוחות פלסטיניים במהלך ניסיון לעצור אותם. במבצע בקסבה נתפס גם שלל רב: נשק, תחמושת, ציוד לחימה והרבה מזומנים. נרשמו גם כמה מעצרים, לא כולם בקסבה. חלק מרוצחי השוטרים הפלסטינים נמלטו ל"מקלטי המס" של המבוקשים בגדה, אזורים שמחוץ לשליטת הרשות הפלסטינית, באזור מחנות הפליטים קלנדיה ושועפאט, שם נתפסו.

14021704_1781059635471550_2868540948197090394_n
אחמד חלאווה. העציר שנרצח בלינץ' ע"י שוטרים פלסטינים

העציר שנרצח בלינץ' השוטרים בכלא ג'ניד, אחמד חלאווה, הוא ההרוג האחרון במאבקים הפנימיים, לעת עתה. בשכם כמו בשכם אירועים מן הסוג הזה אינם נותרים בבחינת מאבק מקומי מתוחם בין שני צדדים, רשות מול סוררים. הם זולגים ומקרינים למעגלים נרחבים יותר, לסכסוכי חמולות, והכל שלוב זה בזה, מעגל דמים ונקמה שאחריתו מי ישורנה. בימים שחלפו מאז הלינץ' ידעה שכם תהלוכות והתקהלויות מחאה, שביתת מסחר במרכז העיר, חסימת כבישים בידי צעירים באמצעות פחים, אבנים וצמיגים בוערים, מרדפי חתול ועכבר ועימותים אל תוך הלילה בין כוחות הביטחון הפלסטיניים לבין צעירים ופעילים חמושים. "כל מי שחי פה ידע כבר חודשים ששכם על סף פיצוץ. מה זה צריך להיות? לאן הגענו? יש פה שלטון חוק או דאעש? ממתי שוטרים עושים לינץ' בעציר?! בשביל זה יש פה בתי משפט. אנחנו לא רוצים בהרג לא חוקי של אנשים – לא מצד הכנופיות והבריונים, ולא מצד הרשות", אמר לי תושב העיר. ואחר הוסיף: "המושל כאן הפך שנוא בעיני התושבים. כולם רוצים שיילך הביתה". כעת מופעל לחץ כבד על המושל להתפטר. גם ידם של אנשי פתח בכירים במעל, מבחינתם זוהי הזדמנות פז להיפטר ממנו ולהגדיל את השפעתם. הם גם הובילו ניסיון להביא לדחיית הבחירות המקומיות בשכם, בעקבות האלימות הגואה, בינתיים ללא הצלחה.

פוליטיקה של מטה

שלב הגשת המועמדות לבחירות המקומיות ברשות המתוכננות להיערך בשמונה באוקטובר נסגר שלשום. ההתמודדות היא באמצעות רשימות בלבד, אין מדובר בבחירות אישיות. אחוז החסימה עומד על שמונה אחוזים וממילא קשה לחצות אותו מבלי שיש לך גב: ארגון גדול או חמולה. פתח מריץ בבחירות רשימות מטעמו בגדה ובעזה תחת השם "גוש השחרור הלאומי והבנייה". חמאס נמנע מהתמודדות ישירה מסיבות השמורות עמו ומעדיף לתמוך ברשימות עצמאים מבחוץ. לפי חמאס, ההחלטה התקבלה כדי לצמצם את חשיפת אנשיו לסיכון במעצר מצד ישראל או הרשות הפלסטינית. לפי פתח, ההסבר האמיתי הוא כדלקמן: חמאס רוצה ללכת עם ולהרגיש בלי, או להיפך. אם יפסיד, יאמר שטעה או הימר לא נכון על הרשימה שבה תמך מבחוץ, אם ינצח – לניצחון אבות רבים כידוע. בימים האחרונים מפיץ חמאס דיווחים כאילו מתמודדים שונים שהובטחה להם תמיכת חמאס בבחירות המקומיות בגדה קיבלו שיחות איומים בטלפון להסיר את מועמדותם, או לחלופין שיחות שכנוע המציעות להן תמורה בעד פרישה מהמירוץ. זה קרה בטובאס למשל, אך לא רק. לדברי אחד מבכירי חמאס בגדה, כמה מן המועמדים קיבלו שיחה ממספר טלפון ישראלי ובהם איים הדובר לא רק עליהם אלא גם על בני משפחותיהם. הנהגת חמאס בחוץ לארץ נדרשה לעניין וקראה למועמדים העצמאים בגדה לעמוד איתן לנוכח הלחצים מצד הרשות. בג'נין הודיע גורם בחמאס כי ארגונו לא יתמוך בשום רשימה שתתמודד בעיר או בכפרים סביבה בצל האווירה האנטי דמוקרטית. בפתח הגיבו בגיחוך ואמרו כי מדובר בתירוץ. חמאס פשוט יודע שהוא חלש שם, שהרי אם היעדר דמוקרטיה היא הסיבה, אז מה ההבדל בין ג'נין לשאר הערים והכפרים בגדה. מדוע שם הוא מתמודד.

לא בכל העיריות והמועצות בגדה צפוי קרב איתנים, ראש בראש, בין פתח לחמאס. בשכם האיום נוטרל בהחלטה של פתח וחמאס לתמוך ברשימה אחת [פוסט שקט, בוחרים] שתעמיד ראש עיר ברוטציה. בכמה עיריות ומועצות הצליחו פתח וחמאס, או נאלצו, לשלב ידיים ולרוץ ברשימה משותפת, בסלפית ובעסירה א-שימאליה שמצפון לשכם למשל, חרף הסכסוך המר בין שני הארגונים. ככה זה. צרכים מקומיים גוברים לעתים על המלחמות בחלונות הגבוהים. באזור ג'נין, עקב החרם הצפוי של חמאס, פתח נערך להתמודד לבד בחלק מהרשויות המקומיות, לעיתים מול עצמו, לעיתים מול החמולות או מול רשימות עצמאים או רשימות השמאל הפלסטיני. ביריחו ובכפרים סביבה הנוכחות של חמאס כמעט אינה מורגשת ופתח עתיד לזכות שם בנקל. במקומות רבים בגדה הורכבה רק רשימה אחת, מוסכמת על התושבים, והיא שתזכה בעירייה בלי התמודדות. בערבית קוראים לזה תזכיה. זכייה אוטומטית, ללא יריבים. לקראת הבחירות נולדו גם זיווגים טבעיים אפילו פחות מהרומן המקומי בין פתח לחמאס וכך חברו להם יחדיו חמאס הדתי והחזית העממית החילונית, האדומה, האפיקורסית כמעט, לרשימה אחת, למשל בטובאס ובביר זית מצפון לרמאללה.

gre
רצים יחד. רשימת פתח-חמאס בסלפית

בשבוע שעבר ישבתי בלשכתו של בכיר ברשות הפלסטינית לשיחה בנושאים מדיניים. בעיצומו של התדרוך צלצל הטלפון הסלולארי של הבכיר. על הקו היה אחד הפעילים המרכזיים של הפתח בכפר סמוך. הפעיל טלפן להתייעץ, ככל הנראה התלונן על ניסיונות להכניס שינויים בהרכב הרשימה של הפתח באותו הכפר בניגוד לסיכומים המוקדמים. הבכיר הבהיר לו שלא יקום ולא יהיה ואז הכתיב לו את סדר השמות. מעורה עד הפרט האחרון. ארשת פניו המאדימה מכעס הסגירה את הרצינות שבה הוא מתייחס לנושא. וכך, ברגע, צנחה השיחה מפסגות של מעלה לפוליטיקה של מטה. מעיסוק בסוגיות כבדות משקל כמו תהליך מדיני, לעיסוק בזוטות לכאורה. אבל רק לכאורה. שהרי זה העיקר בעיני בכירי הפתח בימים אלה, חברי ההנהגה הפלסטינית. בשום אופן לא להפסיד לחמאס בגדה. וגם לא לחמולות, המציבות אתגר בפני עצמו בהתמודדות בבחירות המקומיות. משקלן של החמולות רב מאוד בגזרת חברון, ולכן הפתח דאג לשבץ ברשימתו שם נציגים מכל החמולות הגדולות והמוכרות. בלעדיהן אין לו סיכוי. תמימי, אבו סנינה, ג'עברי, קוואסמה, רג'בי, הם רק חלק מהשמות המעטרים את רשימת הפתח בחברון. שאף חמולה לא תרגיש חלילה מקופחת ותמיר את הצבעתה לרשימה אחרת, נתמכת חמאס לא עלינו. סניף הפתח בחברון דאג להעביר פקודת יום בין אנשיו בעיר הגדולה: מי שיתמודד ברשימה אחרת מלבד הרשימה הרשמית או ינהל קמפיין למען רשימות מתחרות – יודח משורות הארגון לאלתר. העיניים נשואות גם לרצועת עזה, שם הפתח מתמודד בכל העיריות והמועצות תחת שמו הרשמי ומבלי להסתתר. זו הפעם הראשונה שפתח משתתף בבחירות המקומיות ברצועה זה יותר מעשור, בהבדל אחד: את הקלפיות ברצועה תאבטח הפעם משטרת חמאס. הסקר האחרון שהתפרסם ברשות צופה ניצחון קל לחמאס בעיריות ברצועת עזה – 37% לעומת 32% לפתח, ואילו בגדה הפער מצטמצם: פתח יזכה ב-34%, חמאס ב-33%.

חשבון נפש של חמאסניק

מחמד נזמי נסאר נשטף פתאום פרץ של אהבה. איש הזרוע הצבאית של חמאס לשעבר, חבר בחוליה שחטפה ורצחה את אבי סספורטס ואילן סעדון ז"ל בסוף שנות השמונים. היה יד ימינו של מחמוד אל-מבחוח שחוסל בדובאי עשרים שנה לאחר מכן. מספרים על נסאר כי הוא שסיפק באמצע שנות התשעים למנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני של אמין אל-הינדי את הסקיצה שהצביעה על המקום בו הוטמנה גופתו של סעדון, בעקבות לחץ שהופעל על יאסר ערפאת. ביחד עם מבחוח הוא נמלט בשעתו מרצועת עזה, וחי בגלות בסודאן ובסוריה. נסאר נותר בצללים אך נהנה ממעמד בתוך חמאס הן בשל עשייתו בזרוע הצבאית, הן בשל ייחוסו המשפחתי. אחותו נשואה לשר הפנים של חמאס בעזה פתחי חמאד, אחת מארבע נשותיו. אחרי חיסול מבחוח בדובאי הוא נעצר בסוריה על ידי מנגנון השירות החשאי של חמאס, נוקה מהחשדות נגדו ושוחרר. כיום הוא מתגורר ברצועת עזה.

הוא כבר אינו חבר מן המניין בחמאס, הארגון הקיא אותו משורותיו. דעותיו הפכו בשנים האחרונות ליברליות מדיי. לאחרונה הוא גם החל לפטפט יותר מדי, להעלות סימני שאלה על תפקוד מפקדת חמאס בימיה בסוריה, על חריגות כלכליות וביטחוניות ועל חיסול חברו, מבחוח. הגם שהודח משורות הארגון, מבחינת הציבור הפלסטיני, פעם חמאס, תמיד חמאס. וכך, אולי בחטא, פורש גם פוסט ההתנצלות שפרסם החודש בדף הפייסבוק שלו. קתרזיס נדיר של איש חמאס (בדימוס) העושה עתה חשבון נפש על שנים של פילוג פנימי. אני מתנצל בפני פתח, יאסר ערפאת ושאר ארגוני אשף על כל השנאה שהייתה לי כלפיכם, על פעילותי הנמרצת כדי שלא יימצא לכם מקום בגיאוגרפיה ועל שחלומי הגדול היה שתהיו מתים תחת האדמה, כתב ברגע של גילוי לב. מולדתי נהרסה משום שלא הפנמתי את קבלת האחר, והכי גרוע שחשבתי שאני פועל על פי הדת. אני מתנצל בפני העם הפלסטיני וכולי תקווה שהתנצלותי תתקבל. אולי נבין יום אחד שהטבע מקבל את המגוון שבג'ונגל, ושהיופי של הג'ונגל טמון במגוון שלו. הפוסט זכה במאות שיתופים ולייקים והפך שיחת היום ברשתות החברתיות. אפילו תומכיו של מוחמד דחלאן מפתח היללו, בירכו אותו על "החזרה בתשובה". חמאס עצמו התעלם.

13872987_1829692560592028_4821266830783077314_n
סליחה, חצי סליחה. מוחמד נזמי נסאר

אבו מאזן VS דחלאן – קזינו אואזיס

שמו של דחלאן ממשיך לרחף ברקע גם כעת לקראת הבחירות המקומיות ברשות הפלסטינית. הוא נחשב יריבו המר של אבו מאזן בפתח, נידון לחיים בגלות לפני כמה שנים ומאז מתגורר באבו דאבי. אבל דומה שדחלאן נוכח יותר מאי פעם, בוודאי במוחו של הראיס הפלסטיני. רק לאחרונה הדיח אבו מאזן עוד חמישה ממקורביו של דחלאן משורות פתח. זאת האובססיה שלו. עם תחילת קמפיין הבחירות המקומיות נפוצו שמועות כאילו בכוונת דחלאן להריץ רשימות מקבילות לרשימות הפתח ברצועת עזה ולהביא לפיצול קולות. הפתח נדרך כקפיץ, דחלאן הרגיע שהכול עורבא פרח. כעת ידידו משכבר הימים נחלץ להגנתו ולא בפעם הראשונה. זהו נשיא מצרים עבד אל-פתאח א-סיסי שרוצה כבר לא מעט זמן לראות את דחלאן עושה קאמבק, חוזר אט אט אל קדמת הבמה של הפוליטיקה הפלסטינית. בתחילת השבוע אמר א-סיסי לתקשורת המצרית כי הכרחי שיהיה פיוס בתוך תנועת הפתח. רבים פירשו זאת כקריאה של סיסי לאבו מאזן לעשות סולחה עם דחלאן, לפחות להכריז על שביתת נשק זמנית. בסוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית ופא צנזרו אגב את הקטע הזה מדברי הנשיא המצרי. בהמשך הוא גם רתם את עבדאללה מלך ירדן והקריאה לאחדות פנים פלסטינית קיבלה משנה תוקף בהודעת הסיכום שיצאה מפסגת שני המנהיגים בקהיר. מה לנשיא המצרי ולזה, תהו רבים והעלו מספר השערות. היו שאמרו כי סיסי מוטרד מאפשרות שהפתח, הסובל מדימוי ציבורי של ארגון מפורק ומפוצל, יפסיד לחמאס בבחירות המקומיות. אולי סיסי בכלל מכוון גבוה יותר, לאפשרות של חידוש התהליך המדיני בין ישראל לפלסטינים, ויודע שלא ייתכן הסכם בלי אחדות פנים פלסטינית, ואחדות כזו תושג לא לפני שהפתח עצמו ילכד את השורות. מבלי למנות ולהעריך את כל הספקולציות, נראה שהריאלית ביותר היא שסיסי רוצה קודם כל לשמר את דחלאן כקלף חזק בזירה פלסטינית, ולו מתוך מחשבה על היום שאחרי אבו מאזן. את שר הביטחון ליברמן זה בוודאי לא מעציב.

ניסיונות תיווך לסולחה בין אבו מאזן לדחלאן ראו אור בשנים האחרונות למכביר. עד היום אף לא אחד מהם הוכתר בהצלחה. השבוע, לאחר שנשיא מצרים הוציא מהארון את מאווי נפשו בעניין הזה, פרסמה הנהגת פתח הודעה ובה פסקה רפה שקראה לאחדות פנימית, בתוך הבית הפתחאווי. אנשי דחלאן מכל קצות תבל יצאו מגדרם כדי לברך. ואולם בסביבתו של אבו מאזן לא ממש התלהבו מההתערבות המצרית. חבר הנהגת פתח ג'מאל אל-מחיסן צוטט אומר כי אל לו לאיש להתערב בעניינים הפלסטיניים הפנימיים, זוהי החלטה של התנועה בלבד ומי שהודח מפתח לא יושב לשם בכוח או באמצעות תיווך כזה או אחר. אחר כך הכחיש את שיוחס לו.

בשבועיים האחרונים עלה שוב לכותרות מאבק אבו מאזן-דחלאן בתקשורת הפלסטינית. במוקד עמד הפעם קזינו אואזיס ביריחו. הרשות הפלסטינית פרסמה בכלי התקשורת שלה פסק דין שנתן בית דין לבוררות בשוויץ ובו פסק לטובתה כי אין עילה לפתוח מחדש את קזינו אואזיס במלון אינטרקונטיננטל בכניסה ליריחו, שנסגר בתחילת האינתיפאדה השנייה. את התביעה נגד הרשות הפלסטינית בדרישה לפתוח את הקזינו השומם, שהיה בעבר מוקד עלייה לרגל לישראלים רבים בעיקר בסופי שבוע, הגיש לפי הפלסטינים איש העסקים היהודי-אוסטרי מרטין שלאף, מבעלי הקזינו. הדרישה הייתה לפצות את חברת קאפ הולדינג שבבעלות שלאף ולהעניק לקזינו רישיון הפעלה מחדש. סוכנות הידיעות הפלסטינית הרשמית הגדילה לעשות וטענה כי התביעה הוגשה על ידי שלאף, עומרי שרון, מוחמד דחלאן וכמה ממקורביו, בהם מוחמד רשיד שהיה איש הכספים של ערפאת והשר לשעבר ואיש צוות המשא ומתן הפלסטיני בקמפ דיוויד, חסן עספור. אחד מעיתונאי החצר של אבו מאזן כתב במאמר בביטאון הרשות אל-חיאת אל-ג'דידה, כי לא די בכך שאנשי דחלאן גנבו את העם הפלסטיני, עכשיו הם גם באים לתבוע אותו. הוא פתח את מאמרו בציטוט מאבו מאזן ש"קזינו יריחו לא יחזור, יהיה המחיר אשר יהיה". אנשי דחלאן יצאו מכליהם, ראו בכך ניסיון נוסף של אבו מאזן להכפיש אותם, להציגם כרודפי ז'יטונים ומכונות מזל.

חסן עספור הכחיש כל קשר לתביעה. מוחמד רשיד החליט לא לשתוק ולהשיב על רפש ברפש. הוא פרסם באתר האינטרנט שלו כי ההסכם לפתיחת הקזינו נחתם בשעתו בביתו של אבו מאזן עצמו בעזה, ואילו בנו של אבו מאזן, איש העסקים יאסר עבאס, שלשל לכיסו לא מעט כסף מהפרויקט הזה. לטענת רשיד, גם הבן הצעיר יותר טארק הרוויח מהקזינו שקנה שירותי פרסום מחברת הפרסום שבבעלותו, סקיי. הוא פרסם טבלאות ממסמכים רשמיים לכאורה ובהן פירוט סכומי הכסף שזרם לכיסיהם של שני בניו של אבו מאזן. אז שלא יציג מצג שווא כאילו היה נגד הפרויקט הזה, אמר אחד ממקורבי דחלאן.

בכיר בהנהגה הפלסטינית אמר לי בעניין הזה כי הקזינו ביריחו לא הטיב עם העיר בשום צורה. לפני כן, הישראלים היו באים ליריחו לבלות בפארקים, באתרי הנופש, בבתי המלון, לאכול במסעדות. כשנפתח הקזינו כל הכסף הלך לשם. באו הישראלים מהשכבות העניות ביותר להמר שם, שהו ערב אחד והלכו הביתה. עצוב היה לראות את זה. נהג מונית, פועל קשה יום, שבאים להמר על הפרנסה שלהם, על הכסף האחרון שלהם. עיריית יריחו לא ראתה מזה שקל. נכון, היו גורמים ברשות הפלסטינית שהתפרנסו מזה יפה, אבל אני אישית נגד פתיחתו מחדש, אמר. הקזינו הביא איתו פשיעה, סמים וזנות. העשירים לא באו להמר שם. הם לא צריכים את יריחו, הם נסעו למונטה קרלו. יריחו צריכה להיות סמל לתיירות דת, לא סמל לתיירות קזינו. רוצים להמר? לכו למקום אחר. אם ישראל רוצה שתפתח קזינו אצלה, בבקשה. לא אצלנו.

 

1 comment on “משכם תיפתח הרעה / גל ברגר

  1. avrumiwriting

    בשביל מה אאוזיס שיפתח באילת (קזינו)

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: