ירושת עבאס ומשחקי הכס / גל ברגר

 

אז מי יירש את אבו מאזן ביום שאחרי? זוהי אחת השאלות שמעסיקות לא מעט את הפלסטינים, המודיעין והצמרת הישראלית כמו גם גורמים במערב בשנים האחרונות. והאמת היא שזה קצת פחות פשטני מכפי שאולי נראה ומורכב מכדי שיהיה אפשר להשיב על כך במשפט אחד, או בשם אחד.

נפתח ונאמר את המובן מאליו: איש אינו יודע.

כפי שאמר לי לא מזמן מכר פלסטיני: "מי חלם פעם שאולמרט יחליף את שרון ויהיה ראש ממשלה בישראל ומי חלם שדווקא אבו מאזן מבין כל הטוענים לכתר יחליף את ערפאת. גם הפעם זה יכול לחזור על עצמו. שהיורש יהיה דווקא זה שאיש לא הימר עליו קודם".

אצל הפלסטינים זה אפילו יותר מורכב. כששואלים מי היורש עלינו לשאול באותה נשימה יורש באיזה תפקיד. אבו מאזן הרי, כמו קודמו ערפאת, מחזיק בשלושה כובעים:

ראש הרשות הפלסטינית (נשיא מדינת פלסטין, בפי הפלסטינים); ראש אש"ף וראש הפת"ח.

האם גם אחרי עידן אבו מאזן תימשך המסורת שאדם אחד מחזיק בשלושת התפקידים או שמא הם יפוצלו בין שניים או שלושה אנשים שונים? אולי קואליציה של אנשים?

14567967_1580975531944861_1763991381118520904_n
אבו מאזן בצאתו מביה"ח ברמאללה, לאחר צנתור בלב

ועוד שאלות שעולות:

האם זהות היורש לתקופת הביניים/לטווח הקצר מיד לאחר הסתלקות אבו מאזן מהזירה תהיה בהכרח חופפת לזהות היורש בטווח הבינוני והארוך?

כיצד ישפיע אופי הסתלקותו – בנסיבות טבעיות/לא טבעיות, בטרם/לאחר שהסדיר את סוגיית הירושה – על התרחישים השונים?

האם רק פת"ח ישתתף במשחקי הכס או שמא גם גורמים אחרים? ואיפה חמאס בכל הסיפור הזה?

סגן/ממלא מקום ראש הרשות הפלסטינית

מה שמסבך את העניינים עוד יותר הוא המשבר החוקתי הקיים ברשות הפלסטינית מאז הפילוג בין פת"ח לחמאס בקיץ 2007. הפילוג לא רק שקרע את עזה והגדה לשתי ישויות שלטוניות ופוליטיות נפרדות ויריבות, הוא הפשיט את מוסדות הרשות הפלסטינית מתוקף חוקי ולמעשה רוקן אותה מתוכן משפטי מהותי.

ואיך זה קשור לשאלת הירושה? הנה דוגמה. לפי החוק הפלסטיני היבש, במקרה של מוות, התפטרות או נבצרות יוחלף ראש הרשות הפלסטינית על ידי יושב ראש הפרלמנט הפלסטיני לתקופה שלא תעלה על שישים יום, במהלכה ייערכו בחירות חדשות שבהן ייבחר ראש הרשות החדש. אלא שבצל הפילוג, החוק הזה דינו כאות מתה. הוא לא רלוונטי ולא ישים.

ראשית, מאחר שהפרלמנט האחרון נבחר בינואר 2006 ותקופת כהונתו החוקית פגה מזמן, ומכאן שאין יושב ראש פרלמנט חוקי מכהן שיכול להחליף זמנית את אבו מאזן בתפקיד ראש הרשות במקרה של הסתלקות פתאומית.

מעבר לעניין הטכני הזה ומעבר לעובדה שהפרלמנט הפלסטיני משותק כבר שנים בשל היריבות בין פת"ח לחמאס והיעדר יכולת לכנסו בקוורום חוקי, יש עוד עניין, פעוט לכאורה. יושב ראש הפרלמנט האחרון שנבחר הוא איש חמאס מחברון. מישהו מעלה בדעתו שפת"ח היה מעביר לו את שרביט הפיקוד לשישים יום?

12
עזיז דוויק. יושב ראש הפרלמנט הפלסטיני האחרון שנבחר

הסיבה השנייה לכך שהחוק היבש אינו רלוונטי במקרה זה בצל הפילוג היא שבשל היריבות בין פת"ח לחמאס אין בחירות כלליות בשטחים זה יותר מעשור. לא בחירות לפרלמנט ולא בחירות לנשיאות (גם הבחירות המוניציפליות נדחו רק לאחרונה). האם לאחר הסתלקותו של אבו מאזן הקרע בין שני הארגונים יתאחה באופן שיאפשר בחירות חדשות? פת"ח וחמאס יתעלו על עצמם מפאת גודל השעה ויילכו לאחדות? ואם לא – הכיצד ייבחר ראש רשות פלסטינית חדש באין בחירות?

המצב הבעייתי הזה הוא הרקע לקולות שנשמעו בעבר בפת"ח בקריאה לאבו מאזן למנות לו סגן. סגן ראש הרשות הפלסטינית. כזה שייכנס לתפקיד במקרה של ואקום פתאומי. אם לא ימונה סגן ואבו מאזן יסתלק לו לפתע אפשר שימונה זמנית ממלא מקום לתפקיד ראש הרשות הפלסטינית, עד לבחירות חדשות לנשיאות, אם וכאשר תהיינה. מי שימנה את ממלא המקום במקרה כזה אלה הם ככל הנראה גורמי הכוח הפלסטיניים, בעיקר מפת"ח ומאש"ף, שיצטרכו להגיע להסכמה בנושא. וזו כשלעצמה משימה לא פשוטה כלל.

מה שחשוב להבין מכל האמור לעיל הוא שמעבר לפתרון הזמני שיימצא לטווח המידי (ממלא מקום/סגן), הפתרון בטווח הארוך לאיוש תפקיד ראש הרשות הפלסטינית טמון בבחירות חדשות לנשיאות. וכאן כמובן הפת"ח לא נשאר שחקן יחיד. גם חמאס נכנס לתמונה.

ראשות אש"ף – מועדון חברים סגור

אם כן, בעשר שנות פילוג בין פת"ח לחמאס השלד המבני של הרשות הפלסטינית שבאה לעולם עם הסכמי אוסלו התפורר, התאדה או התפרק מכל תוקף חוקי. לא רק הפרלמנט המשותק שכהונתו פגה, גם כהונתו של ראש הרשות אבו מאזן שנבחר לתפקיד בינואר 2005 כבר לא עוד בתוקף והוא ממשיך לכהן בלי בחירות הרבה מעבר לתקופת כהונתו החוקית. גם המוסד השלישי – הממשלה – הוחלש שכן בגדה ובעזה פועלות למעשה שתי ממשלות נפרדות (אף שלהלכה מדובר בממשלה אחת). החוק הפלסטיני הפך בשנות הפילוג אלסטי מאי פעם וכל אחד מהצדדים הניצים עושה בו כבשלו. הוא נרמס לא פעם ברגל גסה.

אבו מאזן השכיל להבין את עומק המשבר החוקתי והממסדי הזה ובשנים האחרונות החייה את הגופים הרדומים של אש"ף כדי שישמשו בידיו כלי חלופי למשילות ולגיטימציה. אלה הגופים שמספקים כיום ולו למראית עין גושפנקא חוקית לחלק ממהלכיו בהיעדר פרלמנט פלסטיני וחוק ישים. ובנקודה זו אנו מגיעים לכובע השני שלו.

אבו מאזן הוא ראש אש"ף. או בשפה ארכנית יותר: ראש הוועד הפועל של אש"ף. מי שבוחר את ראש אש"ף אלה הם חברי הוועד הפועל של אש"ף. הם עצמם אגב נבחרים על ידי המועצה הלאומית הפלסטינית (מל"פ) שהיא מעין הפרלמנט של אש"ף שמעולם לא נערכו אליו בחירות. לאורך השנים מונו חברי המועצה הלאומית הפלסטינית על ידי הארגונים החברים באש"ף ובראשם פת"ח – הארגון הגדול והחזק ביותר באש"ף.

הוועד הפועל של אש"ף שאמון על בחירת ראש אש"ף הוא מעין מועדון חברים סגור. מתוכו ייבחר ראש אש"ף הבא. בין השאר נמנים עם חברי הוועד הפועל סאיב עריקאת ואבו עלא (ראשי צוות המשא ומתן הפלסטיני, הנוכחי והלשעבר), זכריה ארא, רסאן א-שכעה (ראש עיריית שכם לשעבר), פארוק קדומי (סרבן אוסלו שחי בתוניס), יאסר עבד רבו (שהורחק על ידי אבו מאזן בטענה לקשרים עם יריבו מוחמד דחלאן), חנאן עשראווי, אחמד מג'דלאני, חנא עמירה, סאלח ראפת ואחרים. אם לא יהיו בחירות באש"ף ו/או לא תיבחר הנהגה חדשה (ועד פועל חדש) – אלה הם המועמדים האפשריים לרשת את אבו מאזן בתפקיד ראש אש"ף, מי יותר, מי פחות.

13
אבו עלא, מהגוורדיה הוותיקה. יעשה קאמבק?

המפתח: ראש פת"ח

ועכשיו לכובע השלישי של אבו מאזן ואולי המרכזי מבין השלושה: ראש פת"ח, או אם לדייק, ראש הוועד המרכזי של פת"ח. מי בוחר את ראש הפת"ח ואת חברי הוועד המרכזי? "הוועידה". ועידת הפת"ח שמתכנסת לא באופן סדיר. עד היום היו שש ועידות כאלה (האחרונה הייתה הוועידה ה-6 שהתכנסה בבית לחם בקיץ 2009) וכעת מדברים על כך שהוועידה ה-7 גם היא בדרך, ייתכן לקראת סוף השנה הנוכחית.

בוועידה ה-6 לפני שבע שנים נבחר אבו מאזן לראש פת"ח בהצבעה פה אחד. אחר כך התפנו צירי הוועידה לבחור את שאר חברי הוועד המרכזי של פת"ח שרובם מאיישים אותו עד היום. ראשון נבחר אבו מאהר רנים שעזב את תוניס ועבר לרמאללה וזכה במירב הקולות בוועידה. שני אחריו – מחמוד אל-עאלול, כיום ראש התנזים בגדה. למקום השלישי הגיע האסיר הפלסטיני המפורסם ביותר, מרוואן ברגותי, השפוט לחמישה מאסרי עולם בגין מעורבות ברצח ישראלים. במקום הרביעי – נאסר אל-קודווה, אחיינו של יאסר ערפאת, ששמו אוזכר השבוע בערוץ 2 כיורש אפשרי לאבו מאזן (לפי רצון כמה ממדינות ערב). חמישי במניין הקולות היה סלים א-זענון (ראש המועצה הלאומית הפלסטינית של אש"ף).

ג'יבריל רג'וב (יו"ר ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל ולשעבר ראש מנגנון הביטחון המסכל בגדה) הגיע למקום השישי. אחריו בסדר הזה: תוופיק טיראווי (לשעבר ראש מנגנון המודיעין הפלסטיני בגדה), סאיב עריקאת (ראש צוות המשא ומתן עם ישראל ומזכיר הוועד הפועל של אש"ף), עות'מאן אבו רארביה (מת השנה), מוחמד דחלאן (הודח וחי בגלות, לשעבר מפקד מנגנון הביטחון המסכל בעזה ויועץ לביטחון לאומי) ומוחמד אל-מדני (יו"ר ועדת אש"ף לאינטראקציה עם החברה הישראלית).

ובשמינייה האחרונה לפי מניין הקולות: ג'מאל מחיסן (לשעבר מושל שכם), חוסיין א-שייח' (מתאם העניינים האזרחיים ברשות הפלסטינית, לשעבר מראשי התנזים בגדה), עזאם אל-אחמד, סולטאן אבו אל-עינין (שעבר לרמאללה מלבנון), א-טייב עבד א-רחים (מזכ"ל הנשיאות הפלסטינית), עבאס זכי, נביל שעת' ומוחמד שתאייה (שני האחרונים שרים לשעבר והיו מעורבים בסבבי משא ומתן עם ישראל). בהמשך נוספו להם גם זכריה ארא וסח'ר בסיסו.

מקרב חברי הוועד המרכזי של פת"ח ייבחר היורש של אבו מאזן בתפקיד ראש פת"ח. ואולם השאלה היא האם הסתלקות אבו מאזן תהיה לפני כינוס הוועידה ה-7 של פת"ח או לאחריה (בוועידה אמור להיבחר ועד מרכזי חדש). אם לפני כן, הבחירה תהיה מתוך הוועד המרכזי בהרכב הנ"ל. אם לאחריה, הרכב הוועד המרכזי של פת"ח עשוי להיות שונה, אם כי לא שונה בהרבה ככל הנראה.

ראש הפת"ח הוא תפקיד המפתח מבין שלושת הכובעים בעת הזו של טרום מדינה פלסטינית. שהרי הוא יהיה המועמד מטעם פת"ח בבחירות לנשיאות ואם הארגון ינצח בבחירות כאלה, ראש הפת"ח עשוי להפוך גם לראש הרשות הפלסטינית (אלא אם פת"ח יחליט מטעמיו שלו להריץ בבחירות לראש הרשות הפלסטינית/לנשיאות מועמד אחר שאינו ראש הפת"ח). הפת"ח כידוע גם שולט באש"ף ולא יוותר על ההגמוניה באש"ף לטובת מי מהארגונים האחרים המאיישים אותו ולכן ייתכן שגם תימצא הדרך לשלב את ראש הפת"ח בהנהגת אש"ף.

בוודאי שמתם לב שישנם אישים פלסטינים המכהנים בעת ובעונה אחת הן בוועד המרכזי של פת"ח, הן בוועד הפועל של אש"ף. סאיב עריקאת וזכריה ארא. מבחינת תיאורטית אפוא עריקאת למשל יכול להחזיק בשני התפקידים גם יחד: ראש אש"ף וראש פת"ח. יש האומרים כי אבו מאזן היה רוצה לראות אותו גם כסגנו/ממלא מקומו/יורשו בתפקיד ראש הרשות הפלסטינית ביום שאחרי, אך טענה זו נתונה במחלוקת.

14
סאיב עריקאת. האיש בעל שני הכובעים

מועצת הנהגה זמנית

אז ראש הפת"ח כבר הבנו יבוא מתוך הוועד המרכזי של פת"ח, בהרכבו הנוכחי או הבא, תלוי בעיתוי הסתלקותו של אבו מאזן. ראש אש"ף יבוא מתוך הוועד הפועל של אש"ף. זה יכול להיות אותו אדם שיחזיק בשני התפקידים, אלה יכולים להיות שני אנשים שונים. נכון שהמסורת היא שאדם אחד החזיק בכל שלושת הכובעים גם יחד (פת"ח, אש"ף, רשות פלסטינית) אך כדאי לזכור שהמסורת הזו מתבססת על תקופת אוסלו "קצרת הימים", עשרים ושלוש שנה בלבד, שידעה רק שני מנהיגים פלסטינים: ערפאת ואבו מאזן. אין הכרח שהמסורת הזו תימשך גם ביום שאחרי אבו מאזן.

נותרנו עם שאלת היורש של אבו מאזן בתפקיד ראש הרשות הפלסטינית/ממלא מקום (עד הבחירות, כן?) וזו אולי השאלה המורכבת ביותר. זו השאלה שגם מעניינת יותר את ישראל והמערב, יותר מהשאלה מי יעמוד בראש הפת"ח או אש"ף, אלא אם כן מדובר באדם אחד שיחזיק בשלושת התפקידים. ככל שזה נוגע לגורמי הכוח ברמאללה לא בטוח שהשאלה מי ינהל את הרשות הפלסטינית ביום שאחרי קריטית כמו השאלה מי יעמוד בראש הפת"ח ובראש אש"ף. חלק מהגורמים היו מעדיפים להפוך את התפקיד הזה – ראש הרשות הפלסטינית – תפקיד ייצוגי ולהציב שם עלה תאנה שיקרוץ למערב, לכל הפחות בתקופת הביניים שבה אין בחירות בשטחים ומוסדות הממשל הפלסטיני נטולי תוקף חוקי. לעתים מוטב להמליך מלכים ולא להיות המלך עצמו.

אז מי יחליף את אבו מאזן בתפקיד ראש הרשות הפלסטינית/ממלא מקום. הסיפור הולך ומסתעף. אם לקצר: זה לא חייב להיות אדם אחד שיחזיק במשרה הזו. בטח לא בתקופת הביניים עד לבחירות חדשות לנשיאות. זו יכולה למשל להיות מועצת הנהגה זמנית. ולמה אני מתכוון?

ננסה לסדר את גורמי הכוח וההשפעה בפוליטיקה הפלסטינית בארבעה מחנות עיקריים, אם לא מביאים בחשבון את חמאס ושות':

  • המחנה הממלכתי (הרש"פי) – שעמו נמנים באופן מובהק סאיב עריקאת וראש המודיעין הפלסטיני מאג'ד פרג' (הנחשב למקורב ביותר לאבו מאזן, וכיום אינו חבר בוועד המרכזי של פת"ח)

  • המחנה הפת"חאווי – בתוכו מתבלטים ג'יבריל רג'וב, מרוואן ברגותי, מחמוד אל-עאלול, תוופיק טיראווי, חוסיין א-שייח', עבאס זכי

ישנם אחרים כמו מוחמד אל-מדני, נאסר אל-קודווה, נביל שעת', מוחמד שתאייה, ג'מאל מחיסן ועזאם אל-אחמד שנעים על הציר שבין שני המחנות הנ"ל.

  • מחנה דחלאן – מוחמד דחלאן (יריבו הגולה של אבו מאזן, הודח מפת"ח) וחוג מקורביו

  • מחנה העצמאים – סלאם פיאד, ראמי חמדאללה (ראשי הממשלה הקודם והמכהן), המיליארדר מוניב אל-מסרי ואחרים

כמובן שגם המחנות מסתעפים לתתי מחנות ולעיתים ישנה חפיפה או זליגה/עריקה בין מחנה אחד למשנהו. מחנה העצמאים הוא המחנה הרופף ביותר וגם החלש ביותר ולמעשה מדובר באוסף של אישים פלסטינים עצמאים שאינם קשורים זה לזה ומה שמשותף להם הוא שהם אינם משתייכים באופן מובהק לשלושת המחנות האחרים שציינתי.

בהנחה שאבו מאזן מסתלק מן הזירה באופן פתאומי מבלי שהסדיר קודם לכן את שאלת היורש או מינה סגן, ואחרי ההלם הראשוני, תחל ככל הנראה הידברות בין המחנות האלה או חלק מהם כדי לקבל החלטות לגבי איוש שלושת התפקידים (ראש הפת"ח, ראש אש"ף, ראש הרשות הפלסטינית) או לחלופין מציאת פתרון אחר כמו מועצת הנהגה זמנית, וכן לגבי ההמשך בכלל (פיוס פנימי בין פת"ח לחמאס ואיחוד עזה והגדה, בחירות כלליות, שאלות של מדיניות וכו'). הפוליטיקה הפלסטינית תיכנס לתקופת ביניים שייתכן ותתארך בשל חוסר יכולת להגיע להסכמות. בתרחיש קיצוני (בעל סבירות נמוכה) של מחלוקות חריפות אפשר שנהיה עדים גם למקרים של אלימות ושימוש בנשק מצד גורמים מסוימים, נאמני מחנה כזה או אחר. החבר'ה החמושים שתוופיק טיראווי משמר איתם קשר למשל עד היום. במקרה כזה, יש מנגנונים אחרים שסביר כי יפעלו לייצב את העניינים כמו מנגנוני הביטחון של הרשות הפלסטינית.

בתרחיש של אי הסכמה בין המחנות על מועמד אחד שיחליף את אבו מאזן בתפקיד ראש הרשות הפלסטינית (כמו גם בתפקיד ראש הפת"ח) בתקופת הביניים שעד הבחירות החדשות, אפשר שיוחלט להגדיר כאמור מועצת הנהגה זמנית שתנהל את העניינים (פורום פת"ח-אש"ף מורחב למשל). אפשר שהמועצה הזו תבחר בסופו של דבר במועמד אחד, מועמד קש, אפור, לחיץ וחלש, שכל אחד מהמחנות ישתכנע כי הוא משרת את האינטרסים שלו. מישהו מתוך המחנות עצמם, או מבחוץ, בסגנון ראש ממשלת לבנון לשעבר מיקאתי. בובה שכולם מושכים בחוטיה עד שהיא נקרעת לגזרים. מישהו אמר סלאם פיאד?

15
פיאד, חביב המערב, לצד אבו מאזן

אודישנים בקהיר

ישנו תרחיש נוסף. שהמועצה הזמנית תחליט למנות לתפקיד ראש הפת"ח ו/או ממלא מקום ראש הרשות הפלסטינית את מרוואן ברגותי הכלוא בישראל. הוא פופולארי בסקרים, זה יתקבל טוב ברחוב הפלסטיני, וגם ייראה כניסיון אותנטי להביא ללחץ בינלאומי על ישראל לשחרר אותו מהכלא. נלסון מנדלה מקומי. מרטיר חי. בזמן שהקודקוד יושב בכלא, מועצת ההנהגה הזמנית תמשיך לנהל את העניינים מבחוץ. הבכירים הפלסטינים יבקרו אותו יותר, יטכסו איתו עצה, אבל בזה זה ייגמר. ההחלטות לא באמת יתקבלו בכלא הדרים. מבחינת גורמי כוח שונים במועצת ההנהגה הזמנית הסיוט יתממש אם ישראל תיכנע ללחץ הבינלאומי ותשחרר את ברגותי. מי שבנה קריירה מפוארת בארבע עשרה שנות עשייה – בתקופה שבמהלכה כל שברגותי עשה היה לשבת בדלת אמותיו בתאו בכלא – לא ימהר להגיש לו את הירושה כולה על מגש של כסף.

המצרים אגב החלו בחודשים האחרונים בסדרת "ראיונות" עם בכירים בפת"ח שזומנו לקהיר בניסיון לשמוע מהם כיצד הם רואים את היום שאחרי אבו מאזן. העולם הערבי בוחש. מצרים, ירדן, סעודיה ובעיקר איחוד האמירויות, היו רוצות לראות את יריבו של אבו מאזן מוחמד דחלאן מקבל תפקיד ומשתלב בסדר החדש שייווצר. לפי הפרסום השבוע בערוץ 2 נאסר אל-קודווה הוא השם הלוהט שמדינות ערב מנסות לקדם כחלופה לאבו מאזן. זו אפשרות. אך כדאי גם לדעת שאל-קודווה חולה מאוד הגם שהוא מקובל על חוגים שונים ברמאללה תחת הכותרת של "מועמד נוח לכולם". בעבר כבר הכתירו את אבו מאהר רנים כיורש, מה שהתברר במהרה כעורבא פרח. אחת לכמה זמן צץ לו שם נוסף בבורסת השמות המשתוללת.

לסיום אציין שהיורשים האפשריים מספרם כמספר הטוענים לכתר. ומספר הטוענים לכתר כמספר הבכירים הפלסטינים. בהגזמה כמובן. לא ברור אם אבו מאזן יוחלף בידי אדם אחד או ששלושת כובעיו יחולקו בין אנשים שונים. תיתכן מועצת הנהגה זמנית לתקופת הביניים עד להסדרת הנושא או "עד הבחירות" – טיעון שבשמו דוחים כמעט הכול בצד הפלסטיני. תרחישים מתרחישים שונים. כולם מתעסקים בשאלת זהותו של היורש האחד, ואיש אינו שואל עצמו עדיין האם ייתכן מצב שבו הבא בתור יסיט את הספינה הפלסטינית ממסלולה בכל המישורים או בחלק מהם, או דווקא ישמר את הקו של אבו מאזן ויהיה בצלמו.

ואולי בכלל כל ההתפלפלות הזו היא נחלתם של פרשנים, פילוסופים ותיאורטיקנים, ותו לא. אולי הכול יהיה הרבה יותר פשוט. ושרתה רוח השכינה על המחנות השונים ועל גורמי הכוח הפלסטיניים ביום שאחרי וכולם יתלכדו סביב מועמד אחד ויפנו חיש מהר לבחירות חדשות שישימו קץ אחת ולתמיד לכל הספקולציות. כרגע לפחות, זה נשמע כמעט כמו חזון אחרית הימים.

אודות kasba67

ראש דסק פלסטינים, תאגיד השידור הישראלי כאן, כאן 11 ו-כאן רשת ב' Correspondent, Palestinian Affairs galb@kan.org.il

1 comment on “ירושת עבאס ומשחקי הכס / גל ברגר

  1. פינגבאק: משעל הולך הביתה. או שלא / גל ברגר | קסבה 67

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: