חמאס בשינוי אדרת // גל ברגר

המסמך המדיני החדש  של חמאס הוא בעיקר מייק-אפ | יופץ באנגלית ומיועד למערב | הארגון מנסה להתנער מאנטישמיות ומבחין בין יהודים לציונים | ההסכמה למדינה בקווי שישים ושבע היא רק טקטיקה | והקריצה למצרים: הושמט הסעיף הקושר את חמאס לאחים המוסלמים

גל ברגר

"האוטו נשאר אותו האוטו. זה רק כיוון פרונט", אומר אחד המשקיפים הבקיאים יותר בנעשה בתוך חמאס על "המסמך המדיני" שהארגון מנסח בימים אלה וצפוי לבוא בקרוב לאוויר העולם. המסמך הזה לא נועד להחליף את אמנת חמאס. היא – הייתה ועודנה. הוא נועד לשמש כרטיס הביקור החדש של חמאס, מעודכן לשנת 2017. כרטיס ביקור מעודן יותר, מעורפל יותר. עם קריצה למערב. מייק-אפ ותו לא.

כבר שנה וחצי לפחות שחמאס שוקד על ניסוח המסמך. צוותי חשיבה של חמאס מחוץ לארץ, רצועת עזה והגדה החליפו ביניהם בתקופה זו מספר טיוטות. היו שלוש או ארבע כאלה שעברו מצד לצד. הצוותים התכנסו, הכניסו תיקונים, השמיטו סעיפים, הוסיפו חדשים, העבירו לעיון ולאישור הלשכה המדינית ומועצת השורא החשאית של הארגון.

נראה שזו המשימה האחרונה שחאלד משעל לקח על עצמו רגע לפני שהוא מתעתד לפרוש מתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס אחרי יותר מעשרים שנה. סוג של מורשת. מחליפו בהנהגת חמאס כבר יקבל לידיו את "חמאס החדש". חדש לכאורה כמובן.

בתחילת השבוע דלפה אחת מטיוטות המסמך המדיני לערוץ אל-מיאדין המקורב לחיזבאללה. בחמאס נרעשו. תחילה אמרו שהערוץ הלבנוני קיבל את המסמך לא בצינורות המוסמכים והרשמיים. לאחר מכן טענו כי אין מדובר במסמך הסופי, אלא רק בטיוטה מלפני כמה חודשים שכבר הוכנסו בה שינויים. ייתכן שההדלפה הייתה מכוונת. בלון ניסוי שנועד לעורר שיח ראשוני ולקבל פידבק מהרחוב הפלסטיני בטרם פרסום רשמי.

התכנית היא לפרסם את המסמך באירוע מתוקשר בקרוב מאוד לאחר ליטוש אחרון. אולי במסיבת עיתונאים שינהל חאלד משעל בעצמו בדוחא, בירת קטר. הוא אמור להיות מופץ בערבית, אבל חשוב מכך גם באנגלית. כל מי שחמאס חפץ ביקרו יקבל עותק. בין אם במדינות ערב, ובין אם במדינות המערב. אחד המסרים העיקריים שחמאס היה רוצה לשדר באמצעות המסמך המדיני החדש: אני כאן, אני שחקן מרכזי ואי אפשר להתעלם ממני. לא במלחמה ולא בשלום.

אישים רבים במערב ניסו בשנים האחרונות למשש את הדופק אצל חמאס. לברר מהן בדיוק עמדותיו לגבי הסדר עתידי עם ישראל. מטוני בלייר ומטה. ניסו לבדוק עם הארגון האם יסכים למדינה פלסטינית בקווי שישים ושבע. האם ישתלב בתהליך מדיני או לפחות לא יפריע. קטר, שבה יושבת הנהגת חמאס, הפכה מוקד עלייה לרגל. לא מעט אירופאים פגש שם חאלד משעל בשנים האחרונות והשאלות חזרו על עצמן.

המסמך שהתעצב במשך כשנה וחצי הוא בין השאר אוסף של תשובות למערב. הוא בא לעשות סדר. מרכז את העמדות הידועות של חמאס, ללא סטייה אמיתית מהקו הנוקשה והמקסימלסטי המעוגן באמנת היסוד שהתקבעה לפני שלושים שנה. "האמנה מתה במרוצת השנים, חמאס כבר שנים לא רואה בה מקור סמכות חזק", אמר ל"מעריב סופהשבוע" מקור בחמאס. "שיספר את זה ליחיא סינוואר, המנהיג החדש של חמאס בעזה", השיב מי שהשיב.

רוב הפרשנים הפלסטינים שניתחו את המסמך המדיני החדש לא מזהים בו שינוי מהותי בעמדות היסוד של חמאס. מוסטפא סוואף, פרשן הבית של חמאס, נזעק להסביר לקוראיו בפייסבוק כי המסמך אינו מפנה עורף לעקרונות חמאס, אז "אל תרחיקו לכת" לגביו. וגם בחמאס מיהרו להרגיע: מדובר בניסוח לשוני ומשפטי מחוכם, בלי ויתור על העקרונות ובלי שהמסמך סותר את האמנה. לכל היותר, אמרו, מדובר בשינוי בטקטיקה, לא באסטרטגיה. אחד מבכירי הארגון בעזה אמר שאמנת הארגון לא משתנה, כמוה כחוקה של מדינה. מקורות עלומים בחמאס הדגישו כי המסמך החדש הוא מצע מדיני ריאלי, שלא בא במקומה או על חשבונה. ואכן, מקריאת טיוטת המסמך המדיני שהודלפה לתקשורת ניכר שחמאס נותר חמאס. בזה אי אפשר לטעות.

קווי 67 – FAKE NEWS

אמנת חמאס המקורית, דובר בה רבות בעבר. מדובר במניפסט אנטישמי שמציג את היהודים והציונים כמי ששולטים בעולם, בכסף ובתקשורת, והם המנוע מאחורי מהפיכות כלל עולמיות ותהליכים מרכזיים לאורך ההיסטוריה. האמנה מאזכרת בהקשר זה את הפרוטוקולים של זקני ציון ואת מסדר הבונים החופשיים.

היהודים הם נאצים והציונים עוינים את האנושות, נכתב בה, משרתי הציונות הפיקו רווחים אדירים ממלחמת העולם השנייה. כבר בהקדמה מתוארת המערכה של חמאס עם היהודים הכופרים, ובסעיף שבע באמנה נאמר כי "חמאס נושא עיניו להגשמת הבטחתו של אללה, שהרי הנביא מוחמד אמר: לא תגיע השעה עד אשר יילחמו המוסלמים ביהודים ויהרגו אותם".

מנסחי טיוטת המסמך המדיני של חמאס התרחקו במכוון מאמירות כאלה שמא ידבק בארגון חשד לאנטישמיות. "נו, אנחנו כבר לא קופים וחזירים, רק יהודים", הגיב גורם ישראלי בציניות. המסמך החדש קובע כי חמאס מבחין בין היהודים כדת וכעם הספר (אהל אל-כיתאב) לבין הכיבוש והמפעל הציוני. "הסכסוך הוא לא עם היהודים משום שהם יהודים או בגלל דתם, אלא עם הציונים הכובשים התוקפים, וחמאס יתייצב נגד כל מי שיכבוש את אדמת העם הפלסטיני בלי קשר לדתו", נכתב בסעיף חמש-עשרה בטיוטת המסמך.

בסעיף הבא מוסיף חמאס כי הוא "רואה בבעיה היהודית, באנטישמיות וברדיפת היהודים תופעה הקשורה במקורה להיסטוריה האירופית ולא להיסטוריה של הערבים והמוסלמים", ואילו "התנועה הציונית שתופעת האנטישמיות הייתה סיבה עיקרית להופעתה, אפשרה את כיבוש פלסטין". אז היהודים אפוא הם כבר לא אויבי אללה, לפחות לא במסמך ה-PR המדיני של חמאס. אבל המפעל הציוני נותר "אויב האומה הערבית והמוסלמית" גם במסמך החדש.

ומה באשר להסדר מדיני המבוסס על קווי שישים ושבע? גם כאן אין בשורות מבחינת חמאס במסמך החדש. אמנת הארגון המקורית לא מתייחסת לזה אמנם, שהרי זה לא היה חלק מהשיח הדומיננטי אז, ואולם העמדה שמביע חמאס במסמך המדיני אינה שונה במאומה מהעמדה שהוא משמיע מאז שנות התשעים וביתר שאת בעשור האחרון מאז השתלב בפוליטיקה הפלסטינית עם ניצחונו בבחירות לפרלמנט ב-2006. אותה עמדה שכבר הביע בשורה של מסמכים והצהרות.

"מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים בקווי ה-4 ביוני 1967 עם שיבת הפליטים לבתיהם היא נוסח הסכמה לאומית משותפת שאין פירושה הכרה בישות הציונית", כך בסעיף התשעה עשר במסמך.

ישראל לא מאוזכרת בשמה לאורך המסמך למעט פעם אחת וגם אז תחת מירכאות, ובמקום אחר בצמד המילים "הישות הישראלית". ולא, אין לחמאס כוונה להכיר בה. לא בקווי 67 וגם לא בקווי 48. "פלסטין בגבולותיה ההיסטוריים מנהר הירדן ועד הים התיכון, מראש הנקרה ועד אום רשרש, היא אדמת העם פלסטיני… אין ויתור על שום חלק מאדמת פלסטין… חמאס מתנגד לכל חלופה לשחרורה המלא", נכתב בסעיפי המסמך החדש.

ואם עדיין מישהו מתעקש לתפור חליפות לוועידת שלום בקמפ-דיוויד עם חמאס בקרוב, המסמך מקפיד לחדד: הקמת מדינת ישראל בטלה מן היסוד, כמו החלטת החלוקה של האו"ם והצהרת בלפור. "חמאס מתנגד לכל ההסכמים, היוזמות ותכניות ההסדר השואפים לחסל את הסוגיה הפלסטינית… ואסור שהם יפגעו בזכויות או יעמדו בסתירה אליהם… אי אפשר שיהיה שלום בפלסטין שיהיה מבוסס על עושק העם הפלסטיני וגזל אדמתו… כל הסדר שיהיה מבוסס על כך לא יביא לשלום וההתנגדות והג'יהאד לשחרור פלסטין ימשיכו להיות זכות לגיטימית וחובה בעבור כל פלסטיני".

מחמוד א-זהאר מבכירי חמאס ברצועה כבר הכריז בפה מלא בראיון לערוץ אל-מיאדין הלבנוני בסוף החודש שעבר כי הסכמת חמאס להקמת מדינה פלסטינית בקווי 67 אין פירושה הכרה בישראל, אלא מדובר ב"גבולות בני חלוף ובצעד טקטי במסגרת האסטרטגיה לשחרור כל פלסטין", כלשונו. "לא ויתרנו על זכותנו בשטחי 48'. האדמה, כל האדמה, זו סוגיה המעוגנת בקוראן, שנאמר: 'הוציאו אותם, מהיכן שהוציאו אתכם'", הוסיף. והנה קיבלנו את תכנית השלבים, גרסת חמאס.

חמאס קורץ למצרים

אחד ההבדלים הבולטים בין אמנת חמאס לבין המסמך המדיני הוא ההתנתקות הפומבית מהקשר האורגני לתנועת האחים המוסלמים האוניברסאלית. בסעיף שתיים באמנה נכתב כי חמאס הוא אחת הזרועות של האחים המוסלמים בפלסטין. מהמסמך החדש, הסעיף הזה נשמט. גם הסעיף באמנת חמאס שהטיח במצרים כי "הסכם קמפ-דיוויד הבוגדני הוציא אותה ממעגל הסכסוך", נעלם מהמסמך המדיני כלא היה. לא במקרה.

חמאס מחפש בימים אלה את דרכו חזרה אל לבה של מצרים. הוא זקוק לה כמי שגובלת ברצועה, היא המוצא של עזה לעולם. הבחירות הפנימיות בחמאס על סף סיום ואפשר שאיסמעיל הנייה מעזה ייבחר להחליף את חאלד משעל בתפקיד ראש הלשכה המדינית של חמאס. ההערכה היא שהנייה יבלה חלק ניכר מזמנו בקטר, ואולי אף יעבור להתגורר שם. הוא והנהגת חמאס ברצועה זקוקים למצרים כמסדרון.

זו גם הסיבה להתרחקות המלאכותית מהאחים המוסלמים. מצרים תחת שלטון סיסי היא האויבת המושבעת של האחים, ולחמאס לא מתאים בשלב הזה להיות מזוהה איתם. אבל המצרים עיניהם פקוחות. הם בוודאי האזינו היטב לראיון האחרון של מחמוד א-זהאר באל-מיאדין, שם אמר כי "חמאס – במחשבתו, באמונתו, בדרכו ובחינוכו – הוא אחים מוסלמים, ואיש אינו מתכחש לכך". איך המערב יראה את ההתנתקות הזו, זה כבר סיפור אחר.

חמאס נמנע במסמך המדיני מהתנצחות ישירה וחריפה עם אש"ף שלא כמו באמנה, שבה הציג את הסכסוך עם יריביו הפוליטיים כמאבק בין אור לחושך, בין כוחות הדת לבין זרמי החילוניות הפלסטינית. או אנחנו, או הם. ועדיין, גם במסמך המדיני, ניכר שחמאס לא שש להכתיר את אש"ף כאורים ותומים. בטח לא כ"נציג הלגיטימי והבלעדי של העם הפלסטיני". רק עוד "מסגרת לאומית שיש לשמור עליה ולבנות אותה מחדש".

את המאבק המזוין מציב חמאס במסמך החדש כ"אופציה אסטרטגית". זוהי תמונת ראי לאש"ף שהכריז בעבר כי בעבורו השלום הוא האופציה האסטרטגית. "אנחנו לא עוד עותק של הפת"ח", אמר לאחרונה מחמוד א-זהאר מחמאס. וזה בדיוק המסר שחמאס רוצה שיחלחל לרחוב הפלסטיני שלא תמיד מצליח להבחין בטשטוש הגבולות בין שני הארגונים היריבים בכל הקשור להקמת מדינה פלסטינית בקווי 67'. לא בטוח שהמסמך מפזר את הערפל בעניין הזה בעבור הרחוב הפלסטיני, אבל השאלה שמעניינת את חמאס בעיקר כאמור היא מה תקלוט ממנו הקהילה הבינלאומית.

גם אם המסמך המדיני של חמאס סוגנן אחרת, זו אותה הגברת בשינוי אדרת. חמאס לא חצה את הרוביקון. והמוני חסידיו, מקטן עד גדול, ימשיכו לדקלם את הסיסמה שקבע כבר באמנת היסוד והיא שמושמעת עד היום בהפגנות, בהלוויות ובטקסים הצבאיים של חמאס: "תכלית חמאס היא אללה, הנביא הוא דמות המופת, הג'יהאד הוא החוקה, ומות הקדושים למען אללה הוא השאיפה הנעלה ביותר".

אודות kasba67

ראש דסק פלסטינים, תאגיד השידור הישראלי כאן, כאן 11 ו-כאן רשת ב' Correspondent, Palestinian Affairs galb@kan.org.il

1 comment on “חמאס בשינוי אדרת // גל ברגר

  1. tamar berger

    אמרת מייקאפ, קנית אותי!! חחחח תיכף אקרא

    נשלח מה-iPhone שלי

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: