זרעי קיץ 2014 | גל ברגר

ואולי סינוואר רק חיפש הזדמנות.

הזדמנות שתחלץ אותו מהמבוכה לאחר שנתקל בקיר אטום מול אבו מאזן, והטקטיקה שלו לאוורר את רצועת עזה באמצעות ויתור על השלטון האזרחי ברצועה לא רשמה הצלחה מסחררת.

והנה בא טראמפ, וזרק סוג של חבל הצלה, עם כל סיפור ירושלים. הצלה ממה? מהעיניים המתבוננות בסינוואר ותוהות: "נו, איפה הסחורה שהבטחת לנו?", שלושה חודשים אחרי שחמאס פירק את ממשלת הצללים בעזה.

סינוואר יצא למהלך הפיוס עם פת"ח והרשות הפלסטינית לא בלי התנגדות. הוא היה חוד החנית של המהלך לוויתור חמאס על השלטון האזרחי בעזה. לא כולם בחמאס אהבו את זה. והוא ידע שהוא חייב להביא את הסחורה. את כל הז'יטונים שם על המהלך הזה.

חלפו חודש, וחודשיים, ושלושה, והבשורה עבור תושבי עזה מבוששת לבוא. סינוואר ודאי חשב שבנקודה הזו עזה כבר תימצא במקום אחר. אבל בפועל, המצב שם לא השתפר. יש אומרים אף הורע, עם אספקת חשמל שעל פי דיווחים משם צנחה השבוע לשעתיים ביום. מסוף רפיח נותר סגור רוב הזמן, ונשאלת השאלה: מה יצא לעזה מהוויתור של חמאס?

לא הרבה. בעיקר מילים והבטחות על הקרח. אבו מאזן לא הסיר את הסנקציות על רצועת עזה. שאלת השאלות: מי ישלם את המשכורות לעובדי הציבור שמינה חמאס בעשור האחרון לא נפתרה. הרשות הפלסטינית לא ששה לשלב אותם בפיירול של קופת האוצר ברמאללה. ועזה הרי כבר התפוצצה בעבר בין השאר בגלל אי תשלום משכורות, זוכרים?

חמאס נתן את משרדי הממשלה בעזה לרשות, נתן לה גם את המעברים כרם שלום, ארז ורפיח. גם מנגנון גביית המסים הועבר לפחות חלקית לידי הרשות והפת"ח. חמאס ויתר כאן על כבוד, על חלק מהשליטה ועל חלק מההכנסות. והרשות השיבה פניו ריקם.

אמנם למוקשים הגדולים הצדדים עדיין לא הגיעו (הביטחון בעזה, הזרועות הצבאיות, הנשק, בחירות, רפורמה באש"ף) אך התברר שהדרך לשדה המוקשים הזה רצופת מוקשים אף היא. לפני ארבעה ימים ציפה חמאס להודעה של הרשות שתאשר כי קיבלה בפועל את כל האחריות האזרחית על רצועת עזה – אך ההודעה לא באה. והמשלחת הביטחונית המצרית, זו ששימשה הקביים של הפיוס הצולע, הסתלקה מעזה בשבוע שעבר.

סינוואר מוצא עצמו מול כיסי התנגדות בתוך חמאס שקיבלו חיזוק לעמדתם כי הנתיב שהוא בחר ללכת בו לא הניב פירות. חמאס ויתר, והרשות בשלה. ייתכן שזה אחד הגורמים שעומד ברקע להחלטה של חמאס לאפשר לארגונים אחרים בעזה להמשיך להמטיר רקטות על ישראל. ייתכן שזהו איתות לרשות הפלסטינית למצרים, אפילו פחות מאשר לישראל. איתות שנועד לסמן לגורמים השונים שבעיני חמאס פירשו את מהלכיו באופן שגוי כי הארגון עדיין מוכן לכאורה להפוך שולחן.

לא ברור לגמרי היכן סינוואר עומד כרגע בסיפור הזה.

האם שינה את דעתו באשר לסיכויי הפיוס עם פת"ח והרשות. האם גמר אומר לקחת את עזה להרפתקה חדשה, או שמא הוא סבור שהירי מעזה עדיין מבוקר ובשליטה, ולא יביא את ישראל לתגובה קשה ברצועה. לא ברור אם הוא סבור שרק כך יוכל להביא את הרשות הפלסטינית ומצרים לבאר שממנה מיאנו לשתות עד כה.

כפי שזה נראה כרגע, עדיין לא הגענו לנקודת האל חזור. אך בכל יום שעובר וחמאס ממשיך לאפשר ירי מעזה הוא מגדיל את הסיכון, שעזה תיפול מחדש למחוזות של רצתה בהם, לפחות לא בעת הזו. עדיין אפשר לעצור את זה.

אודות kasba67

ראש דסק פלסטינים, תאגיד השידור הישראלי כאן, כאן 11 ו-כאן רשת ב' Correspondent, Palestinian Affairs galb@kan.org.il

0 comments on “זרעי קיץ 2014 | גל ברגר

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: