עזה וישראל – טיים אאוט | גל ברגר

"הכינו כוח לקראתם ככל שתוכלו, וסוסים רתומים לקרב, אשר בהם תזרעו מורא בלב אויב אלוהים ואויבכם" – כך בפסוק שצוטט לפנות בוקר בטלגרם של הזרוע הצבאית של חמאס וחותם את סבב ההסלמה הנוכחי. סבב מאי 2019. הפסוק שודר בטלגרם של חמאס בשעה 04:43 בדיוק, כרבע שעה לאחר כניסת הפסקת האש לתוקף. לכאורה פסוק תלוש, בלתי תלוי, חלקו הראשון של פסוק 60 בסורה 8 בקוראן, סורת המלקוח (אל-אנפאל).

את התרגום לעברית שאלתי מתרגום הקוראן המצוין של אורי רובין. הסורה עצמה (סורה=פרק בקוראן) מדברת על השלל שנפל בידי לוחמי הנביא מוחמד במלחמתם באויבים משבט קורייש, וקובעת כי השלל כולו (להלן: המלקוח) שייך לנביא והוא יחלקו כרצונו – בין הלוחמים לבין שאר המאמינים המוסלמים שנותרו בעורף.

הציטוט הזה בטלגרם של הזרוע הצבאית גדודי עז א-דין אל-קסאם – בתום פחות מ-44 שעות מתחילת עוד סבב בין ישראל לחמאס – הוא קודם כל סוג של טפיחה על השכם לפעילי השטח של חמאס שניהלו משטר וקצב ירי ראוי לציון בעיני הנהגת חמאס במהלך הסבב הנוכחי והחזיקו את החזית בוערת במידה ובאופן המשרתים את המטרות. הוא גם סוג של קריאת כיוון להמשך: "הכינו כוח לקראתם" – כלומר יצאנו רק להפסקה קלה. מנוחת הלוחם. המשיכו להתכונן ולהתחמם על הקווים. הסבב הבא הרי בוא יבוא.

חלקו השני של פסוק 60 בסורת המלקוח לא הובא בטלגרם של הזרוע הצבאית של חמאס. "… אשר בהם תזרעו מורא בלב אויב אלוהים ואויבכם, ובלב אחרים מלבדם… כל אשר תוציאו למען אלוהים, תושב לכם תמורתו במלואה, ולא תקופחו". אחד הפירושים שמעניק אורי רובין ל"אחרים מלבדם" הוא יהודי שבט קוראייט'ה בחצי האי ערב, שנטבחו בידי מוחמד ומי שנותר מהם בחיים אולץ להתאסלם. חלקו האחרון של הפסוק ("תושב לכם תמורתו במלואה") – נועד לאותת שהסבב הנוכחי לא היה חסר תוחלת. הייתה לו מטרה ויש שכר בצידו. ועכשיו מחכים לשלל.

ניתן כמובן להתפלפל ולתהות מדוע חלקו השני של הפסוק לא הובא בטלגרם של הזרוע הצבאית של חמאס. אולי מטעמי התמצות הקדוש של עורכים בני זמננו, אולי מהטעם שרבים מהמאמינים מכירים ממילא את המשך הפסוק והקשרו.

פעמים רבות משתמש חמאס בכלי התקשורת שלו להעברת מסרים לאנשיו. בפברואר חשף שב"כ כי חמאס משתמש במגישיו בערוץ אל-אקצה להעברת מסרים חשאיים מעזה למועמדים לגיוס בגדה, רק כדי לחזק את אמונם שמי שיצר עמם קשר מהעבר השני של הקו הוא אכן פעיל חמאס ולא מישהו המנסה להפיל אותם. אחד הפעילים מאזור חברון שגוייס כך בידי הזרוע הצבאית בעזה התבקש לצפות למחרת בשידורי הערוץ מהרצועה, ובה הקריא המגיש באולפן פסוק מהקוראן שאותו בחר בעצמו המגוייס מחברון. בהזדמנות אחרת, כששוב קינן הספק בליבו של המגוייס, נאמר לו שהמגיש בערוץ אל-אקצה יניח כוס קפה על השולחן בתחילת השידור ויקרא משפט מוסכם משיר, וכך היה.

גם בטלגרם של הזרוע הצבאית של חמאס מצוטטים לא פעם פסוקים מהקוראן ערב הסלמה, תוך כדי הסלמה ולאחריה. לא יודע אם מישהו חקר את זה אי פעם אבל שווה לבדוק מתישהו את הקשר בין הפסוקים לבין ההתפתחויות בשטח. ייתכן שתתגלה לנגד עינינו תעשיית קודים מוצפנים ומסרים חשאיים.

משא ומתן תחת אש

מהסבב הזה יוצא חמאס בדיוק כשם שנכנס אליו. כך גם ישראל. זה החל ביום שישי האחרון, יום שהחל מנומנם יחסית עם כמה אלפים בודדים בלבד על הגדר והתערער לפתע כשהשקט הופר בירי צלף אל גדר המערכת בחסות הפגנות השישי. קצין וחיילת נפצעו. ירי הצלף גרר תקיפה של חיל האוויר על עמדה של חמאס במרכז הרצועה, שני פעילי חמאס נהרגו. בהמשך מתו מפצעיהם שני מפגינים פלסטינים שנורו קודם לכן בהתפרעויות על הגדר. למחרת, בשבת, מעט לפני השעה 10:00 בבוקר כבר נשמע "צבע אדום" ראשון, ונפתח לו סבב הסלמה חדש.

אם אכן הג'יהאד האסלאמי ביצע את ירי הצליפה ביום שישי בסביבות שש וחצי בערב כפי שטוענים בצבא, אי אפשר שלא לתהות על התבונה שבתקיפה האוטומטית על עמדת חמאס כמה דקות לאחר מכן. הלוא התזה הרווחת בצבא היא שהג'יהאד מנסה זה תקופה לגרור את חמאס להסלמה בעל כורחו ונגד רצונו. אם אלה הם פני הדברים, מה הטעם בדחיפת חמאס היישר אל לוע פתיון הג'יהאד, ובמקום לבודד את הג'יהאד שירה ולהעמידו בדילמה מול חמאס, לכרוך את שניהם באותה החבילה ולאחד את רצונם בנקמה. זה הרי מה שהיה קורה אם הג'יהאד היה יעד התגובה של צה"ל לצליפה, ולא חמאס. עם כל הכבוד להודעה השבלונית ש"צה"ל רואה בחמאס ריבון ברצועה" – יש כאן סתירה מובנית באינטרסים ובהגיון הישראלי.

האמת היא שקדמו לדינמיקה האלימה של יום שישי האחרון כמה ימים ושבועות שבהם יצא קצפו של חמאס על הקצב האיטי בקידום ההקלות לעזה. בעיני חמאס נתפס הדבר כנסיגה ישראלית מהבנות הרגיעה – מרחב הדיג הצטמצם שוב, הכסף הקטרי בושש לבוא, הפרויקטים הגדולים רחוקים ואינם נראים באופק, וטבעת החנק הכלכלית שהביא עמו חודש רמדאן (המתחיל היום) נראתה בעיני חמאס הולכת ומתהדקת.

אותי זה הביא למסקנה המתבקשת שחמאס, דווקא חמאס, רצה לפיכך לערער את אווירת השקט בעת הזו, ואין זה נכון שנגרר לסבב הנוכחי בידי הג'יהאד האסלאמי בחוסר רצון מופגן. למעשה אנו עדים להמשך ישיר של המדיניות שעיצב מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר בשנה וחודשיים שחלפו מאז השקת קמפיין הפגנות הגדר בעזה. מדיניות שעיקרה: משא ומתן תחת אש. זו השיטה. סינוואר לא מובל באפו, ברוב מוחלט של המקרים, גם לא בידי הג'יהאד, אלא מוביל את המדיניות הזו בעורמה וביד רמה.

הוא פיצח את מנגנון ההפעלה של ראש הממשלה נתניהו, וסבור כי המנהיג הישראלי שלמולו מוכן לגלות נדיבות רק תחת לחץ. שאצל ביבי, אין מתנות חינם. סינוואר הטיב להבין שכשהפלסטינים רוצים לקבל משהו מישראל בשנת 2019, אין לצפות לכך באווירת שקט וכמחווה אצילית או וולונטרית מצד ישראל. זה לא נכון רק ל-2019 אגב. זהו ניסיון מצטבר של עשרים שנה אחורה. תראו את אבו מאזן שהפך מגן ישראל בעשור וקצת האחרון באמצעות מנגנוני הביטחון שלו שעד היום עושים יד אחת עם ישראל במאבק בטרור בגדה. מה קיבל אבו מאזן? כלום ושום דבר. זה לא רק אני שאומר זאת, זה חרוט היטב בראשו של סינוואר ונצרב בתודעת הציבור הפלסטיני, לא רק בעזה אגב.

הקונספציה הזו שחמאס, כאחרון הכבשים בעדר, נגרר להסלמות בהיקפים כאלה רק משום שהג'יהאד לוחץ אותו לפינה היא שטחית, פרי עצימת עיניים, לא עומדת במבחן המציאות, והיא גם תקרוס ביום מן הימים כקונספציות שגויות אחרות שהובילו את הקברניטים כאן או הובלו על-ידם בזמנים שונים. ואז, נתפוס את הראש ונשאל: איך עבדו עלינו כל השנים.

בעת הנוכחית הקונספציה הזו נוחה לחמאס, מאחר שהיא מנקה אותו פעמים רבות מול המתווך המצרי, ולכן חמאס גם לא טורח להתנגח עמה, אפילו שהיא לא עושה עמו כבוד גדול. מה יכול להיות אליבי מושלם יותר ומשכנע יותר עבור המצרי, הישראלי, הבינלאומי והקטרי, שכאשר אתה, כחמאס, יושב בחדר אחד עם המצרים, בקהיר או בעזה, במטרה לקדם הקלות לרצועה, ושוב נגיח לפתע פרץ אלימות משום מקום, מנוגד לכאורה לכל אינטרס ורציונל. ואם לכל הצדדים נוח להאשים באותו רגע את הג'יהאד, מדוע שחמאס יקלקל ויפריע. זה משרת אותו מצוין.

ואל תנסו למכור לי ש"החומר המודיעיני" מוכיח מעל לכל ספק שחמאס אכן כועס על הג'יהאד ושהוא לא רוצה הסלמה אלא רק נגרר אליה בכל פעם מחדש. מסכן שכמותו, ממש ל"ו צדיקים. ואל תספרו לי על ברקים ורעמים, ותקלה בחוטי החשמל העדינים, ועל ירי בטעות. גם החומר המודיעיני אינו הרמטי. ישנם ערוצים ואמצעים שחמאס יודע שמואזנים תדיר על ידי הצד השני. תשאלו את האיראנים שמספקים לו את מה שצריך. מדוע אפוא להעביר בצינורות כאלה רק מסרים אמיתיים, אם אפשר לשחק עם הצד השני. זו אחת ההצלחות הגדולות של סינוואר. ההצלחה שלו לשנות את כללי המשחק, לנהל את המערכה בתבונה ובעורמה, לייצר קונספציות שגויות בישראל, ולהשאיר בין ידיו את הברירה לקבוע מתי ייפתח ומתי ייסגר סבב הסלמה ומה יהיה היקפה. משא ומתן תחת אש, כבר אמרנו?

תם ולא נשלם

אז מה בכל זאת חטף חמאס בסבב הנוכחי שנמשך פחות משתי יממות? תקיפה מסיבית של כ300-350 יעדים ברחבי הרצועה. ללא ספק עליית מדרגה בתגובה הישראלית בהשוואה לסבבים החד-יומיים הקודמים, הן בהיבט הצפיפות והמסיביות, הן בהיקף הפלת הבניינים והתוספת שנמנעו ממנה עד כה מאז צוק איתן: סיכול ממוקד על מכונית מהאוויר.

בהיבט הסמליות הותקפו לשכתו של ראש מערך הביטחון של חמאס ברצועת עזה, תוופיק אבו נעים, ממקורביו של סינוואר, ובית משפחתו של בכיר חמאס אחר, ראוחי מושתהא, המקורב מאוד למנהיג חמאס איסמעיל הנייה. הופלו גם בניינים בני כמה קומות שהפכו למגרשי עפר ובהם בניין חוזונדאר המשמש את "מטה הגדה" של חמאס (הגוף המכווין מעזה פיגועים בגדה ומנוהל בידי משוחררי עסקת שליט שגורשו מהגדה לעזה) ומאכלס משרדים של בכיר הג'יהאד האסלאמי ודוברו, ח'אלד אלבטש ודאוד שיהאב. כמו כן בניינים ששימשו את מנגנון ביטחון הפנים (השב"כ של חמאס) – בניין קסר אל-חאכם, את מנגנון המודיעין ומנגנון הביטחון הכללי – בניין קטיפאן-סראג', ואת מערך הסייבר של חמאס – בניין אל-קמר.

חמאס והג'יהאד האסלאמי איבדו בסבב הזה גם תשתיות צבאיות רבות: מתחמי חטיבות, מפקדות גדודיות, משרדי מג"דים, בסיסים של הקומנדו הימי וכלי שיט ייעודיים, בתי מגורים ששימשו אכסניות לאמצעי לחימה, מפעלי ייצור ומחרטות כולל אתר ייצור רקטות תת קרקעי ומפעל בטון בשירות מערך המנהרות, מסגד שבין כתליו הוקם חמ"ל צבאי במחנה הפליטים שאטי (לא הרחק מביתו של הנייה), פירי מנהרות ועשרות מוצבים ועמדות תצפית שהושמדו כליל. הושמדה גם מנהרה חודרת גדר של הג'יהאד האסלאמי בדרום הרצועה.

מאז יום שישי בערב נהרגו מאש צה"ל ובתקיפות השונות שמונה פעילי ג'יהאד אסלאמי, שני פעילי חמאס, פעיל ביחידת הרקטות של ארגון "מגיני אל-אקצה" – מיליציה חמושה השייכת לבכיר חמאס פתחי חמאד, וחלפן כספים אחד, חאמד חודרי שמו, שהוגדר דמות מפתח בציר העברת הכסף מאיראן לעזה וחוסל במכוניתו מהאוויר. גם הוא היה פעיל חמאס.

נהרגו עוד שני מפגיני גדר (בשישי) ועוד אחד-עשר בני אדם חלק מהם בלתי מעורבים, חפים מפשע. בהרוגים: אישה שעבדה במשרד הפנים של חמאס, בעלה ובתם התינוקת בת ארבעה חודשים שנהרגו בתקיפת בניין בצפון הרצועה, זוג הורים וילד בן 12 ממשפחה אחרת שנהרגו באותה התקיפה. בתקיפה אחרת על בית מגורים בצפון הרצועה נהרגה אשתו ההרה של פעיל ג'יהאד אסלאמי (בחודש תשיעי) ואדם נוסף. בתקיפת בניין ברפיח שבדרום הרצועה נהרגו שני בני אדם שלא ברור אם השתייכו ארגונית לפלג כלשהו, ומורה לאנגלית בן 51. סך-הכל: 25 הרוגים פלסטינים, מתוכם שנים-עשר פעילי טרור באופן מובהק. נהרגו בנוסף גם אישה בהריון ותינוקת בת שנה וחודשיים שבצה"ל הכחישו קשר למותן. בעזה מונים עוד שני הרוגים, עוברים.

מאז שבת בבוקר אחזו מטוסי חיל האוויר את שמי הרצועה ולא עזבו אותה לרגע. התקיפות היו מסיביות כאמור ולא רק דיונות של חול. ולמרות זה, חמאס שימר קצב ירי רצוף ובלתי פוסק במשך ארבעים שעות של לחימה. כשבע-מאות רקטות ופצצות מרגמה שוגרו מעזה בפרק הזמן הקצר הזה. מספרים כמעט דמיוניים.

ארבעים שעות הספיקו הפעם לשני הצדדים כדי לצאת מקרב האגרוף הכל-כך מוכר הזה, חבוטים ועם הלשון בחוץ אמנם, אך לא בלי הכרה. חמאס העביר תזכורת למה שעלול לקרות במבצע הבא ושלח מסר ברור לישראל: אל תשחקו איתנו עוד, לסבלנותנו יש תאריך תפוגה ולא נסבול האטה וסחבת בהקלות לעזה ללא תקרת זמנים סבירה.

וזו גם הייתה מטרת הסבב הנוכחי מבחינת יחיא סינוואר. להוציא את ישראל משלוותה ומאדישותה, לזרז ולהאיץ את תהליך ההסדרה של עזה. לא ברור אלו הבטחות קיבל חמאס סביב שולחן הדיונים בקהיר, שם שהה לאורך סבב ההסלמה, אם בכלל. הוא הרי יודע שאת השינוי הגדול של עזה (נמל ימי, יציאה וכניסה של סחורות ואנשים ללא פיקוח, פרויקטי ענק של תעסוקה ותשתיות) לא ישיג בקלות: גם לא תמורת הגופות והנעדרים. הדרישה של ישראל היא פירוז תמורת שיקום, זהו תנאי שחמאס לא יסכים לו ומכאן שהמגמה לעבר מלחמה חדשה – נמשכת, כמוצא אחרון מבחינת חמאס.

מה שבטוח, סינוואר לא יוצא מהסבב הזה עם תובנה שכדאי לו להימנע מהסבב הבא. שום מנהיג בחמאס לא נפגע ביומיים האלה, לא מהדרג המדיני ולא מסגל הפיקוד הבכיר של הזרוע הצבאית. שוב נעצרה ההידרדרות על פי תהום וחמאס, גם בתום הסבב הזה, עדיין מבין שישראל שומרת עליו ועל שלטונו בעזה בצמר גפן. כן, גם אחרי חמישה הרוגים ושבע מאות רקטות.

בחלוף עונת האירוויזיון תשתחרר ישראל מכבליה (-הרצון שלא לשבש את האירוע הבינלאומי המתוקשר) והקיץ יידפק בשער. או אז ייוותר לה לישראל רק להשתחרר מתפיסתה ולהכריע: האם לתת לעזה את מבוקשה, או לשנות דיסקט ולנקות שולחן ברצועה. סינוואר יודע שמאותו הרגע, אפשר שכללי המשחק ישתנו. גם מצד ישראל, וגם מצד חמאס.

בינתיים האירוויזיון ייצא כנראה לדרך כמתוכנן. הפסקת האש כפי שבישרו לנו אל-ג'זירה וערוץ אל-אקצה נכנסה לתוקף ב-04:30 לפנות הבוקר. הסבב הזה תם. תם ולא נשלם.