בחירות ברש"פ – כן או לא ומי נגד מי | גל ברגר

מתוך שאלות ותשובות שקיימנו הבוקר בטלגרם של דסק ערבים-פלסטינים בכאן

מוזמנים להצטרף ולעקוב בטלגרם: https://t.me/kanarab

אז הנה כמה נקודות על הסוגיה הכי מדוברת בשטחים בימים אלה – האם באמת הולכים לבחירות אחרי 15 שנה?

———————–

איפה עומדת סוגיית הבחירות כעת – יש או אין בחירות (ברשות הפלסטינית, לא בישראל…)?

עדיין לא פורסם צו נשיאותי של אבו מאזן. בלי צו אין בחירות. כדי שיהיה צו – אבו מאזן הציב 2 תנאים: 1) שחמאס יסכים לאפשר בחירות בעזה (וחמאס הסכים), 2) שישראל תסכים לאפשר לתושבי מזרח י-ם להצביע.

ישראל עדיין לא החזירה תשובה למרות שהועברה אליה בקשה רשמית מרמאללה. לפי רמאללה, על זה הכול תלוי ועומד. אם ישראל תסכים לאפשר להם בחירות במזרח י-ם, רכבת הבחירות תצא לדרך. גם אם כך יקרה, המסילה ארוכה ומפותלת.

מכל מקום, יש כרגע דיונים במערכת הביטחון בישראל בנושא, דעות לכאן ולכאן, האם לאשר להם לקיים בחירות במזרח י-ם וכך לאפשר את יציאת רכבת הבחירות מהתחנה. בסוף הקבינט יחליט: לאשר, לדחות או להתעלם מהבקשה הפלסטינית.

מתי היו בחירות פעם אחרונה בשטחי הרש"פ?

בחירות לנשיאות היו בפעם האחרונה בינואר 2005 – ואז נבחר אבו מאזן (אחרי מות ערפאת חודשיים קודם). מאז אבו מאזן יושב על כיסאו 15 שנה.

בחירות לפרלמנט הפלסטיני היו אחרי שנה, בינואר 2006 – באותן בחירות חמאס ניצח את פת"ח, מה שהוביל אח"כ לפיצול בין עזה לגדה שלא אוחה עד היום (זה קרה משום שפת"ח לא קיבל באמת את תוצאות הבחירות שבהן ניצח חמאס, החלו קרבות רחוב עד שחמאס השתלט על עזה בקיץ 2007).

מאז 2007 (כלומר מאז הפיצול בין הגדה שתחת אבו מאזן ופת"ח לבין עזה שתחת חמאס) הפרלמנט הפלסטיני לא תפקד והיה משותק, עד שפוזר סופית בדצמבר 2018.

בשורה התחתונה: 15 שנה אין בחירות לנשיאות בשטחים, ו-14 שנה אין בחירות לפרלמנט.

מדברים על בחירות לפרלמנט הפלסטיני או גם לנשיאות?

נכון לרגע זה מדובר על בחירות לפרלמנט הפלסטיני בשלב ראשון וכעבור שלושה/ארבעה חודשים אולי קצת יותר – בחירות לנשיאות הפלסטינית.

במבט על – מי רוצה בבחירות כעת ברשות הפלסטינית: אבו מאזן והפת"ח? חמאס? ישראל?

על פניו, לא נראה שמישהו משלושת השחקנים הנ"ל רוצה באמת בחירות בשטחים. לא מן הנמנע ששלושתם דווקא נהנים מהסטטוס קוו: אבו מאזן שולט בגדה/יו"ש ולא זקוק לזעזועים, שלטון חמאס בעזה גם הוא פחות או יותר יציב, וישראל? היא מרוצה מהמצב הזה שבו יש פיצול פנים פלסטיני כאשר עזה תחת חמאס והגדה תחת אבו מאזן – והרי בחירות עלולות בסופו של דבר להפר את המשוואה הזו ולו במעט.

מה פתאום זה התעורר עכשיו? למה אבו מאזן נזכר שהוא רוצה בחירות?

יש כמה סיבות אפשריות:

  • אבו מאזן מבקש להשאיר מאחוריו מורשת דמוקרטית, לא רוצה להיזכר כמי שלא היו בחירות כל תקופת שלטונו
  • לחץ מתוך הפת"ח עליו – לרענן את השורות
  • לחץ של הקהילה הבינלאומית עליו, אולי רמיזה שקיבל להתניית המשך תרומות בקידום תהליכים דמוקרטיים
  • הוא רואה מסביב את הגל השני של ההפגנות בעולם הערבי שכבר הפילו ממשלות בלבנון ובעיראק, וחושש שזה יכול לקרות גם אצלו בבית

אבו מאזן באמת רוצה את הבחירות האלה?

יש עדיין סימן שאלה גדול אם אבו מאזן אכן רוצה בחירות ופיו ולבו שווים, או שמא זה עוד בלון ניסוי שהוא שחרר לאוויר העולם בלי כוונה אמיתית לממש. אם תרצו התעברות והפריה בלי לידה בסוף. זהו דפוס התנהגות לא חריג אצל אבו מאזן. כבר היו מקרים בעבר שאבו מאזן שחרר נצרה של רימון מבלי להביא בחשבון את פיזור הרסס ואז נקלע לסיטואציה שבה נאלץ ללכת עם הראש בקיר למרות שהדבר פוגע בו או לחזור בו מהמהלך (הסירוב לקבל מישראל את כספי המיסים למשל; הסנקציה שנקט נגד עזה ובמסגרתה קיצץ במשכורות לאנשיו שלו ברצועה).

אגב, אמר לי פעם חבר פרלמנט פלסטיני שפעם מזמן כשיאסר ערפאת היה מביא לאישור בפרלמנט את התקציב השנתי, חברי הפרלמנט היו מממררים לו את החיים על כל סעיף וסעיף בתקציב מתוך תפקידם לפקח על ההתנהלות הכספית של הרשות הפלסטינית. אבו מאזן כאמור כבר מעל עשור בלי פרלמנט מתפקד. הוא לא נתון לשום ביקורת על ההתנהלות הכספית שלו ושל הרשות. אז למה הוא צריך להקים את הפרלמנט מחדש?, תהה אותו חבר פרלמנט.

מי בסביבתו של אבו מאזן היה רוצה בחירות ומי לא?

זה כבר חוזר לבריתות ולמחנות שמסתדרים לקראת "היום שאחרי" (היום שאחרי אבו מאזן):

ככל הנראה מחנה ג'יבריל רג'וב רוצה בחירות. לצד רג'וב (שהיה מפקד הביטחון המסכל בגדה ויועץ לביטחון לאומי וכיום עומד בראש ההתאחדות הפלסטינית לכדורגל) אפשר לכלול במחנה הזה את האישים הבאים:

תוופיק טיראווי שהיה ראש המודיעין הפלסטיני וכיום עומד בראש האקדמיה הביטחונית ביריחו | נאסר אל-קודווה – אחיינו של ערפאת ולשעבר השגריר הפלסטיני באו"ם | שניהם חברים בהנהגת הפת"ח לצד רג'וב | עוד במחנה זה: ראמי חמדאללה, ראש הממשלה הפלסטיני הקודם | אפשר להוסיף למחנה רג'וב כמה מושלי מחוזות, כמה אישים במחנות הפליטים וכמובן לא מעט מאנשי מנגנון הביטחון המסכל שהיו כפופים לו בעבר.

המחנה השני הוא "מחנה אבו מאזן" שבליבו ניצבים מאג'ד פרג' ראש המודיעין הפלסטיני וחוסיין א-שייח' האחראי על הקשרים עם ישראל – המחנה הזה רוצה מה שאבו מאזן רוצה. יש בו כמה אישים שלא רוצים בחירות. במחנה הזה נכללים גם מחמוד אל-עאלול, סגנו של אבו מאזן בפת"ח, ג'מאל אל-מחיסן ראש התנזים, נביל אבו רודינה-הדובר של אבו מאזן ואחרים | גם למחנה זה יש תמיכה בקרב חלק ממושלי המחוזות, מחנות הפליטים ולא מעט בקרב אנשי מנגנון המודיעין הכללי הפלסטיני שכפוף למאג'ד פרג'.

וחמאס אכן רוצה בחירות? הוא הרי עלול לאבד את השליטה בעזה…

חמאס הסכים לבחירות. יכול להיות שעשה רק מתוך הנחת מוצא שאבו מאזן ימצא את הדרך לסכל את הבחירות, אבל פורמלית ועל הנייר – חמאס הסכים. האם בפועל הוא יאפשר לבחירות כאלה להתנהל כסדרן בשטח בעזה אם אכן תצאנה אל הפועל? זו עדיין שאלה שאין לה תשובה.

צריך לזכור שבשנים האחרונות חמאס ניסה לא פעם להשיל מעליו אחריות שלטונית כלפי האוכלוסייה בעזה ואף יזם להעביר את האחריות הזאת לרשות הפלסטינית רק כדי להיפטר מהעול והנטל. כמובן, מבלי לוותר על הריבונות בפועל בשטחה של רצועת עזה באמצעות הזרוע הצבאית שלו. יכול להיות שבחירות – ובפרט הפסד בבחירות – דווקא ישרת את התכלית הזאת של חמאס: להישאר שליט בפועל, מבלי לשמש כתובת לתלונות הציבור.

ישראל תאשר להם לעשות בחירות במזרח ירושלים? כלומר תיענה לתנאי של אבו מאזן ותאפשר לתושבי מזרח ירושלים להצביע?

קודם כל זה לא חסר תקדים. ישראל כבר אפשרה לתושבי מזרח ירושלים להצביע בבחירות 1996 ולאחר מכן בבחירות 2005 ו-2006. בפועל על מה מדובר: מדובר על כמה אלפים בלבד (כ-6,000) שמצביעים בפועל. אנשי שכונות/כפרים כמו ג'בל מוכבר, בית חנינא, שועפאט וכו'.

יחד עם זה, אם ממשלת ישראל הנוכחית בתקופה פוליטית רגישה זו תאשר לתושבי מזרח י-ם להצביע בבחירות לרשות הפלסטינית – זו תהיה הפתעה גדולה.

כאמור במערכת הביטחון מנסים לגבש המלצה לקבינט. אחד משיקולי הנגד שעלו אמר כך: מתן אישור לבחירות פלסטיניות בירושלים יתפרש כהפרה של הריבונות הישראלית בבירה.

בישראל גם חושבים על השלב הבא: הלוא אישור בחירות במזרח ירושלים עלול להיות הנצרה שתשחרר את "שד הבחירות" מהבקבוק וכבר לא ניתן יהיה לעצור זאת. ובבחירות הכול פתוח: גם חמאס יכול להתחזק בהן ואף לנצח. כל זה נלקח בחשבון במערכת השיקולים.

תושבי מזרח ירושלים – איך זה שהם מצביעים בבחירות ברשות הפלסטינית?

ערביי מזרח ירושלים הם במעמד "תושבים" ולא אזרחים. ברובם הם נושאים בתעודת זהות ישראלית אך לא בדרכון ישראלי. מתוקף מעמד התושבות – הם זכאים להצביע בבחירות המוניציפליות בישראל, קרי בבחירות לעיריית ירושלים, אך לא בבחירות לפרלמנט הישראלי, הלוא הוא הכנסת. מתוקף אותו מעמד, הם כן זכאים להצביע בבחירות לפרלמנט ולנשיאות ברשות הפלסטינית.

אם נגיע גם לבחירות לנשיאות הפלסטינית – יכול להיות שמישהו מתוך הפת"ח יקרא תגר על אבו מאזן כמועמד בלעדי מטעם הפת"ח?

אני מזכיר שתחילה הבחירות הן לפרלמנט ולא לנשיאות. בבחירות לפרלמנט אם אכן ייערכו בחודשים הקרובים, סביר מאוד שהפת"ח ירוץ ברשימה אחת ולא יתפצל. בחירות לנשיאות – אם אכן נגיע לשם – זה כבר סיפור אחר. וזה מאוד תלוי מתי נגיע לשם, ובאלו נסיבות ומה בדיוק יהיה מצבו של אבו מאזן. בחירות לנשיאות – אפשר שיזמנו חיכוכים וניצוצות בתוך הפת"ח. בהנהגת הפת"ח רבים רואים עצמם ראויים להחליף את אבו מאזן.

אגב, אבו מאזן הרבה לומר פעם, לפני שנים, שהוא לא יתמודד פעם נוספת בבחירות לנשיאות. באיזשהו שלב הוא הפסיק עם זה כשהבין שהטוענים לכתר כבר תופרים חליפות. גם השאלה אם הוא עצמו יתמודד בבחירות כאלה – היא עדיין תעלומה.

אז בחירות יכולות לחדד את מאבק הירושה ברשות?

בהחלט. הן יציתו את מאבק הירושה ויחדדו את הבריתות והמחנות הפנימיים.

לפי הסקר הפלסטיני האחרון – מה מאזן הכוחות בין פת"ח לחמאס ובין המועמדים השונים במקרה שיהיו בחירות?

לפי הסקר של חליל שקאקי ("מינה צמח" הפלסטיני) שפורסם רק בשבוע שעבר:

  • 40% סבורים שפת"ח ינצח בבחירות לפרלמנט, 25% סבורים שחמאס ינצח
  • פוקוס על חמאס לרגע: בעזה לבדה 35%-41% סבורים שחמאס ינצח, ואילו בגדה 24%-30% סבורים שחמאס ינצח
  • כ-20% קולות צפים
  • בבחירות לנשיאות – אם אבו מאזן ראש בראש עם איסמעיל הנייה מחמאס –> אבו מאזן מקבל 49% מהקולות והנייה 44% (בעזה המצב של הנייה הרבה יותר טוב, כך גם מצבו של אבו מאזן בגדה)
  • כ-60% מהנשאלים רוצים שאבו מאזן יתפטר ורק כ-30% סבורים שהוא המועמד הטוב ביותר מטעם הפת"ח
  • הסקר לא בודק מועמד ריאלי אחר שיתמודד מול הנייה מטעם הפת"ח וממשיך באופן מסורתי לבדוק את מרוואן ברגותי ומוחמד דחלאן כמועמדים אפשריים להחליף את אבו מאזן

מה שמעניין עוד הוא שכמחצית מהנשאלים (בעזה, בגדה ובמזרח י-ם) סבורים שבחירות אכן ייצאו אל הפועל בעתיד הקרוב, ויותר ממחצית לא סבורים שצריך להפוך את סוגיית הבחירות בי-ם למכשול אלא במקרה של סירוב ישראל לקיימן – לאפשר לתושבי מזרח ירושלים להצביע בגדה.

הנה זה הסקר המלא באנגלית: http://pcpsr.org/en/node/786

ככלל, לא כדאי לייחס חשיבות רבה מדי לסקרים בכלל, וברשות הפלסטינית בפרט.

האם חמאס יריץ מועמד מטעמו להתמודד בבחירות לנשיאות?

הנושא הזה עוד נבחן בחוגים הפנימיים בחמאס. יש זרם בתוך חמאס שטוען שלא כדאי לרוץ בבחירות לנשיאות שמא חלילה חמאס יזכה בבחירות האלה ואז הוא ייכנס למצב בלתי אפשרי שבו הקהילה הבינלאומית תפעיל עליו מכבש לחצים כבד לשנות את עורו ואם לא יעשה כן – הכסף מחו"ל יפסיק לזרום לרשות והיא והאוכלוסייה הפלסטינית ייפגעו קשות – מה שייצר אש לא רצויה כלפי חמאס עצמו.

זה אחד הלקחים מנטל השלטון ברצועת עזה. כאמור, בחמאס עדיין לא הכריעו בנושא.

בחירות ברשות הפלסטינית בשנת 2020 – אם יהיו – יהיו בחירות נקיות ללא זיופים?

ספק רב מאוד. וגם אם כן, שימו לב לסקר האחרון של שקאקי: קרוב ל-70% סבורים שאם חמאס ינצח בבחירות לפרלמנט, פת"ח לא יקבל את התוצאות.

אז נניח שיהיו בחירות – זה יוביל לפיוס לאומי בין פת"ח לחמאס או דווקא יעמיק את השסע?

שאלה טובה. יש מי שסבור שהיה צריך להקדים פיוס לבחירות ולא לעשות את ההיפך. מצדדי הבחירות כיום טוענים שאולי דווקא בחירות יהוו פריצת דרך בדרך לפיוס.

הערכה שלי: זה לא יפתור את הקרע בין פת"ח לחמאס ובין עזה לגדה. או ינציח את הקרע, או יעמיק אותו.

אודות kasba67

ראש דסק פלסטינים, תאגיד השידור הישראלי כאן, כאן 11 ו-כאן רשת ב' Correspondent, Palestinian Affairs galb@kan.org.il

3 comments on “בחירות ברש"פ – כן או לא ומי נגד מי | גל ברגר

  1. איברהים – אני לא מייחס משקל רב לסקרים בכלל. גם לא בישראל או בארה"ב. ברש"פ – כשאתה מתקשר היום לתושב גדה בטלפון הביתה ושואל אותו אם הוא תומך חמאס/פת"ח – אני בספק עד כמה הוא מרגיש חופשי לענות את האמת. ולגבי עזה – אותו דבר רק הפוך. לגבי טוהר הבחירות זה עניין של השקפה. אני חושב שבדיוק בגלל בחירות 2006 שבהן חמאס ניצח – מישהו ידאג לערבב הפעם או לפחות לפקח שזה לא יקרה

    אהבתי

  2. אבראהים סמחאן

    חברי גל כל הכבוד על המאמץ. אבל בעניין טוהר הבחירות אני לא מסכים איתך . הניסיון מלמד כי הבחירות בעבר היו חופשיות ושקופות. אילו היה זיופים חמאס לא היה מנצח. חוץ מזה אל תזלזל בסקרי דעת פלסטינים. הרי אתה משתמש בהם

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: